“היא לא יוצאת לי מהראש…”

נפגשתם בסך הכול פעמיים אבל מבחינתךָ זה היה מדהים. זורם, מצחיק, מעניין, מְרַגֵש. יצאת מהפגישות עם טעם של עוד כשאתה מצפה בקוצר רוח לפעם הבאה. הדימיון כבר שעט קדימה. ‘מי יודע, אולי הפעם זה הדבר האמיתי?…’. בראש שלך כבר התחילו לרוץ סרטים איך אתה מביא אותה הביתה להורים, מספר לחבר’ה את הבשורה המשמחת… ואז הגיע הטלפון. הוא הלם בך באכזריות וקטע בבת אחת את כל החלומות. “תראה, אתה בחור מאוד נחמד, אבל אני מרגישה…”, וגם “זה לא אתה, זה אני”. וזהו. הכול נגמר. הקסם התפוגג בשניה ואתם נהפכתם שוב לשני זרים. אתה נזרק שוב לבוסס בביצת הרווקות, נאלץ להתחיל הכול מהתחלה, והפעם ממקום נמוך יותר. כי אומנם מבחינתה הסיפור הסתיים. אבל אתה מרגיש שהוא עדיין רודף אותך. יצאת כבר עם שלוש בנות מאז ואתה מרגיש שכל הזמן אתה חושב עליה. עושה השוואות. מתגעגע. תקוע…

________________________________________________

הרגשת הקושי והצביטה בלב מובנים בהחלט. ובכל זאת נציע כמה תובנות שאולי יסייעו קצת להקל על הגלולה המרה.

א.      בשביל קשר צריך שני צדדים. אם אחד מהם חסר, מתברר שבעצם אין, ומעולם לא היה כאן כלום. במילים אחרת, אם אתה מצידך עשית את ההשתדלות והשקעת את כל מה שצריך, ובסופו של דבר היא בחרה לסיים את הקשר, פשוט התברר שהיא מלכתחילה לא היתה המיועדת לך. אבל הרי חשבת, היית בטוח, ש’זה זה’? זו היתה ‘טעות אופטית’, דימיון שווא. כנראה אלוקים מועיד לך משהו יותר מוצלח.

ב.      יחד עם זה אנחנו מאמינים שהכול מְכוּוַן מלמעלה ולא סתם הקב”ה בחר להפגיש אותך עם הבחורה הזו. כנראה זה עוד שלב שאתה צריך לעבור בדרך אל החופה, ויש דברים שאתה צריך לקחת איתך ממה שהיה. על חלקם אולי תצליח לעלות בעצמך, והשאר אולי יתגלו לך יום אחד.

ג.        במישור הפרקטי ייתכן שנכון מבחינתך לצאת להפסקה לזמן מה מעולם ההיכרויות כדי להתאוורר ולתת מקום לתחומים אחרים בחיים שלך. מצד שני אם בכל זאת תבחר להמשיך ייתכן שמחר תיפָּגֵש עם מישהי חדשה וזה יהיה כל כך טוב שתוך שתי דקות תשכח לגמרי את הקודמת. איך שלא יהיה צריך להיזהר לא לשקוע ברחמים עצמיים ותסכול. מה שהיה היה. עכשיו הזמן להרים את הראש ולהמשיך הלאה.

 

לסיום נעיר דבר אחד. דמיון הוא דבר נפלא. אך כשעוסקים בחיפוש החצי השני הוא עלול להיות אחד האויבים הגדולים ביותר, שמשלמים עליו בהרבה כאב לב. את הדרך חייבים לעשות במבט מפוכח עם שתי רגליים על הקרקע, כשרגל השכל מובילה, רגל הרגש צועדת בעקבותיה, והדמיון נמצא בסטנד-ביי. יש להיזהר ממצב בו הרגש ממריא קדימה על כנפי הדמיון, והשכל המברר נגרר לאיטו מאחור. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *