מעשייה חסידית ידועה מספרת על אדם שהלך ביער ותעה בדרכו. ככל שעבר הזמן הוא הסתבך יותר ויותר ונכנס עמוק לתוך היער. לשמחתו פגש לפתע מישהו צועד למולו. הוא פנה אליו בציפייה ושאל: “האם אתה יודע לאן ללכת כדי להיחלץ מכאן?”. אותו אדם השיב לו: “לאן ללכת כדי לצאת מכאן איני יודע. אך דבר אחד ברור לי. בדרך שהלכתי בה עד עכשיו – אל תלך!”. המדען היהודי המבריק אלברט איינשטיין אמר פעם הגדרה מעניינת: “טירוף זה לחזור שוב ושוב על אותה התנהגות, ולצפות לתוצאות שונות”.
יצאתָ עם עשרות בחורות וזה עדיין לא קרה. אתה נפגש עוד ועוד, ומוצא את עצמך שוב באותה נקודה. האם זה רק עניין של זמן? פשוט לחכות ולהמשיך להיפגש עד שתמצא את המיועדת?
או שאולי מה שלא קרה עם הארבעים הראשונות, אין סיבה הגיונית שיקרה עם הארבעים הבאות בתור, ובן אדם עלול להמשיך עד קץ הימים לדרוך במקום ולהסתובב סביב עצמו מבלי להתקדם הלאה?
כשמנסים משהו זמן רב וזה לא הולך, הדבר המתבקש הוא לעשות עצירה קטנה ולחשוב על הדרך בה אני עובד. ייתכן שנצרך שינוי, לפעמים אפילו קטן, שיוכל להביא אותנו אל השביל הנכון. שינוי אפשרי בכמה אפיקים: בגישה בה אני מגיע לפגישות, בדרך בה אני מתנהל בפגישות עצמן, באופן בו אני משדר ומציג את עצמי, בציפיות שיש לי מן הצד השני, ב’מודל’ הנשי/גברי שאני מחפש שיושב לי חזק בראש ומקרין על החיפוש שלי, בדימוי שיש לי על חיי נישואין, ביחס שלי לפחדים ומכשולים שעוצרים אותי בדרך. זוהי רשימה חלקית וייתכנו אפשרויות נוספות. בדרך כלל קשה לעלות על זה לבד ושווה להיעזר בגורם חיצוני, לפעמים אפילו מקצועי, כדי לעשות את הבירור ולהתכוונן מחדש אל היעד. ייתכן שאחרי השינוי הנצרך יתברר שהדרך אל היעד מאוד קצרה, ואולי המיועדת נמצאת ממש מעבר לפינה, אלא שעד היום פשוט לא יכולתי לראות אותה.
