במבט ראשון, אתה לא יכול שלא לזלזל בו. עקום כזה. צבע משעמם. נוקשה. 'מה כבר יכול לצאת מדבר כזה?',
אין מה לומר, לא קל לנו להתנתק מעולם החול. אנחנו שקועים עמוק וחזק בעולם של זפזופ וסימוס, ולהיפרד פתאום מהווצאפ
מילא על אחרים עוד אפשר לעבוד, אבל על עצמנו? הרי בסרט הזה כבר היינו. לפני שנה, שנתיים, עשר… כל
קבלו המלצה על שישה ספרים, כל אחד בסגנון רוחני שונה. בוודאי תמצאו משהו בתוכה שיתאים לכם (על חלקם אפשר להמליץ
רבי לוי יצחק מברדיטשוב הגיע לתפילה בליל יום הכיפורים. הוא השתהה שם שעה ארוכה אך לא פתח באמירת "כל נדי".
מי רוצה להשתנות?! "איך אתה לא מתבייש?! אתה מדבר עלי?! תראה איך שאתה מתנהג… ובכלל תפסיק לתחוב את האף לעניינים
אלול. עוד שנה מסתיימת. עוד שנה שחלפה לה ביעף, מרפרפת כמו רוח, מבלי להותיר אחריה זכר. ושוב מגיעים לראש המעגל
"לא תחפור"– בגיל שנה הוא כבר אמר "אמא במבה". בגיל שנתיים בישרו לסבתא בגאווה שיורש העצר כבר מפיק מפיו משפט
ובסגנון נוסף: וסיפור מן החיים שממחיש את כוח הסליחה: קטע לקריאה – רציתי לבקש סליחה
אחד הדברים שנמצאים במוקד אמירת הסליחות ותפילות יום הכיפורים הוא עניין הווידוי. לאורך היום אנו עומדים ומונים שוב ושוב רשימת
ובביצוע המפורסם של תלמידי הישיבה לצעירים: מילות השיר הבא לקוחות מתוך דבריו של הרב קוק זצ"ל, אוהב ארץ
ישב לו אדוני ראש הממשלה בלשכתו וכל משאבי ותקציבי המדינה פרושים לפניו כשטיח אדום. הייתם פעם ב'מיני ישראל'? אז ראש
החטא הקדמון גם כשאנו עוסקים במושג הכל כך קרוב אלינו (לצערינו…) כמו 'חטא', המפתח הזה עשוי לחשוף בפנינו גילויים חדשים.
בשנים האחרונות הזדמן לי מבחן הרישוי השנתי לרכב, לימים שלפי ראש השנה. כמו מרבית בעלי הרכב גם אני לא משתגע
שאלה: יום כיפור תמיד היה חוויה מיוחדת בשבילי. אני מאוד מתחבר אל התפילות, הפיוטים והאווירה המרוממת. אפילו הצום לא מפריע
א. חלק מהחיים. לפני הכול, בואו נירגע. חשוב לדעת שכמה שנתאמץ שאירועים כאלו לא יקרו, הם חלק בלתי נפרד מן
לפני שנתחיל, כדאי שתדעו עליי כמה דברים: א. השנה סיימתי חמישית. ב. אני שונא ללכת לישיבה שלי אולי זה בגלל שאני חושב
כאשר בוחנים השפעה תרבותית של רעיון כלשהו, יש לחלק בין ההיכרות עם הדמות הפרסונאלית של ההוגה לבין ההתקבלות של רעיונותיו.
"אהובי וחביבי, שלום וברכה! מכתבך הגיע לידי, ודבריך הגיעו ללבי. דע לך חביבי כי עצם מכתבך מתנגד הוא לכל התיאורים