תוכן איכותי לנשמה

פעם קראו לזה אקסיומה. מין משפט מיוחד שאי אפשר וגם לא צריך להוכיח אותו. הוא פשוט נכון וזהו. רק אחרי

על לימודים, השקעה בסניף ומה שביניהם   מכירים את הפתגם “אי אפשר לרקוד על שתי חתונות”? דבר אחד ברור –

“ירד להשקיט חבורת נערים שהפריעה לביתו הקטנה לישון ונדקר למוות” (החדשות של אתמול). “הזדעזענו עמוקות מהרצח הנורא. לא ננוח ולא

פחות מעשרים חלפו מאז פרץ האינטרנט לחיינו וללא ספק הוא שינה אותם מן הקצה אל הקצה. הכלי האדיר הוא נותן

החופש הגדול כבר החל, והבן או הבת שעד היום חזרו הביתה רק בשעות אחר הצהריים (אם בכלל. חלקם גרים בפנימייה,

אין אחד שלא מכיר את הסיפור על כיפה אדומה והזאב. הורים משתמשים בו לא פעם כדי להמחיש לילדים את הסכנות

תגובות רבות הגיעו אלינו בעקבות המאמר על הוצאות הענק בהפקת שמחות (לפני שבועיים, פרשת מטות). רבים הביעו הזדהות עם הקושי

בגדי היריון: ילד ראשון: את מתחילה ללבוש בגדי הריון מיד כאשר את מקבלת אישור שהינך בהריון. ילד שני: את לובשת

אי אפשר פשוט להיכנס לרכב ולהתחיל לנהוג. זה לא הגיוני ולא חוקי. לפני שנער בן שבע עשרה יזכה לקבל לידיו

סיימתי את ההרצאה והתחלתי לקפל את הציוד אל תוך התיק. בזווית העין קלטתי אותו עומד בצד. נער, אולי יותר נכון

סקר שנערך בכמה ישיבות תיכוניות חשף ממצא מדהים: המקצוע השנוא ביותר אחרי ספרות, הוא – תאמינו או לא… גמרא. מפקח

  אם חשבתם שקשה ללמוד לקרוא את הפרשה עם טעמים, לשנן בעל פה את הדרשה או להימלט מצליפות הסוכריות מעזרת

  1. התחושה כאילו כל עתידי תלוי בשאלה הגורלית לאן אלך בשנה הבאה פשוט לא נכונה. מה שקובע באמת זה

יש הורים שרק למשמע צמד המילים שבכותרת מקבלים חום גבוה. “למה צריך כל-כך הרבה זמן?! מה לכל הרוחות הילדים יעשו

הפגישה האחרונה שלנו הסתיימה בטריקת דלת. הטונים עלו, הפנים האדימו, ונדמה היה שתהום עמוקה הולכת ונפערת בינינו. היה לי הרבה

הוא אכל במהירות את ארוחת הצהריים, גמר בחמש דקות את שיעורי הבית והתיישב מול המחשב. האספקלורר כבר היה פתוח ולקח

אין דבר יותר משמח הורים מאשר לראות את הבן או הבת שלהם ניצבים קורנים מאושר מתחת החופה לצד בחיר ליבם.

“לא תַחְפוֹר”–בגיל שנה הוא כבר אמר “אמא במבה”. בגיל שנתיים בישרו לסבתא בגאווה שיורש העצר מפיק מפיו משפט שלם. בגיל

“לפני כמה שנים עבדתי כמתנדבת בבית החולים סטנפורד. הכרתי שם ילדה קטנה בשם ליזה שסבלה ממחלה נדירה וקשה. הסיכוי היחיד

כיתתה של דונה נראתה כמו כיתות אחרות. התלמידים ישבו בחמישה טורים שבכל אחד מהם  שישה  שולחנות.  שולחנה  של  המורה  עמד

בחור צעיר נכנס לחנות שכונתית ושואל את בעל החנות אם הוא יכול להשתמש בטלפון. בעל החנות מהנהן בהסכמה והוא שומע,

הרב בעל ה”כתב סופר” כינס אסיפה גדולה של רבנים בהונגריה לחיזוק האמונה ולימוד התורה. באמצע הסעודה קם ממקומו והכריז: “רבותיי,

יש בתל אביב חבורה של נהגי מוניות, שבכל חודש יושבים בבית של מישהו אחר, שותים ומספרים את כל החוויות של

הפרופסור החל את השיעור ע”י הרמת כוס עם מעט מים. הוא החזיק את הכוס לוודא שכולם רואים אותה ושאל את

זה היה מן הרגעים השנואים עליו ביותר. השתיקה החונקת שמחביאה את הצונאמי שמשתולל לך בתוך הלב ועוד שנייה הולך להתפרץ

ומעשה שהיה כך היה. לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, התחתן לו זוג צעיר. החתונה נערכה בעיר הגדולה, ולאחר שבעת ימי