תוכן איכותי לנשמה

זה לא בגלל המשכורת, לא בגלל הכבוד ובטח לא בגלל שהעבודה נוחה וקלה. מי שבוחר ללכת להיות מחנך עושה את

1. אתה מברר כל שנה מחדש מה זה בדיוק “רוביא”, “כרתי” ו”קרא”.   2. אתה משרטט שרטוט ארכיטקטוני מדויק של

סדר הוידוי, הנאמר חמש פעמים במהלך יום הכיפורים, אמור לזעזע ולנקוב את תהומות הנפש. לעיתים, עקב הבנה מעורפלת במילות הוידוי,

בביצוע הזמר חיים ישראל (נוסח תימני): בביצוע הזמר מאיר בנאי:   לך אלי תשוקתי לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי           בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי            לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי

  כל חג והמצווה שלו. בפסח בולסים מצות. בסוכות מנענעים ארבעה מינים ושלומית בונה סוכה. בחנוכה מדליקים נרות, ובפורים קוראים

ועוד קטע על המעורבות של בית הספר בנושא… הצעה למערך למחנכים בנושא – העתקות ומבחני כבוד

  במבט ראשון, אתה לא יכול שלא לזלזל בו. עקום כזה. צבע משעמם. נוקשה. ‘מה כבר יכול לצאת מדבר כזה?’,

אין מה לומר, לא קל לנו להתנתק מעולם החול. אנחנו שקועים עמוק וחזק בעולם של זפזופ וסימוס, ולהיפרד פתאום מהווצאפ