מאמרים

שמוליק הציץ בשעון בעצבנות. שתי דקות אחרי אחת. הוא הסתכל ימינה ושמאלה וחיפש מקום פנוי להחנות את הרכב. שוב הכול תפוס. בלית ברירה השאיר אותו

פסוקי דזמרה. הללויה שלישית. בגדול אתה מתפלל. בקטן אתה במקום אחר. לאו דווקא במקומות מפוקפקים. אלו יכולים להיות מקומות חשובים מאד. עסוק בתורה. עסוק בילדים.

את הטיפוס הראשון נְכַנֶה – 'הפילוסוף'. הדבר החביב עליו ביותר, כמו שמעיד עליו שמו, הוא – להתפלסף. לחשוב, להגות, ולהרהר במושכלות העליונים – אלו הדברים

המחוג כבר חלף מזמן על פני חצות ליל ואני התכוננתי לסיים את הערב שלי במוקד 'חברים מקשיבים'. זה היה עוד לילה של שיחות מעניינות ומגוונות

לא מזמן הזדמנתי לאיזו חנות ספרים. על אחד המדפים גיליתי ספר עב כרס (כ- 1000 עמודים! ) בשם "לקסיקון דתות". מתברר שמאז שחר האנושות חיפש

הוא העיף מבט חטוף בשעון הרולקס המוזהב שסגר על פרק ידו. חלפו עוד שתי שניות עד שמוחו עשה את החישוב המהיר. המסקנה הייתה מתסכלת. 'לעזאזל',

אין כמעט אחד שלא יצא לו להפגש עם ספר ה"כוזרי". הספר, שנכתב על ידי אחד מגדולי הראשונים, רבי יהודה הלוי,צוין לשבח על ידי רבים מחכמי

זו הייתה השבת הגרועה בחייו. רוני שכב במיטתו. המחשבות שהתרוצצו במוחו לא נתנו לו מנוח. הוא הביט בשעון. השעה הייתה 2:25 לפנות בוקר. כבר שלוש

ישבתי בתחנת האוטובוס ממתין בעצבנות מה לקו שאמור לקחת אותי אל החתונה של בן דוד שלי שעמדה להתחיל בעוד דקות ספורות. הבטתי חליפות בשעון ובעיקול

שלום ערן, כשתקרא את השורות האלו, אני כבר לא אהיה אתכם. אני נמצא כעת רחוק ממך מאד. בעולם אחר. אני מקווה שהדברים שאתה עומד לקרוא