מאמרים

לא מבין מה הקטע הזה של יציאת מצרים רלוונטי אלינו עכשיו. זה אולי נחמד בתור סיפור פרה-היסטורי על משהו שקרה לפני אלפי שנים. אבל למה

  אני לא יודע אם נולדתי ככה או שפיתחתי את זה עם השנים, אבל השורה התחתונה היא שאני פשוט עצלן. אין לי כוח ולא חשק

 אני לא יודע איך זה קורה לי. אני נכנס לאינטרנט רק לדקה ופתאום מגלה שעברו שעה או שעתיים. וזה לא שאני משועמם. יש לי המון

שמעתי פעם פתגם שאומר "כל ההתחלות קשות". לא יודע למה, אבל אצלי זה בדיוק הפוך. קל לי נורא להתחיל. אני אחד שמתלהב מאוד מהר מדברים

כלום לא הולך לי. אני גרוע בלימודים, בקושי יש לי חברים, המשפחה שלי מעצבנת, אני לא טוב בשום דבר. אני מרגיש שאני לא שווה כלום,

אני אוהבת לדבר. מאוד. עם הרבה אנשים, על המון נושאים. אני בן אדם חברותי ותמיד מוקפת בבנות. אני טיפוס מצחיק ושנון, ויש לי לפעמים יציאות

מאז שהתחיל חודש אלול מדברים אצלנו כל הזמן בישיבה על הנושא של תשובה. הביאו לנו שיחות של אנשים שעשו מהפך בחיים שלהם, שמענו כל מיני

מי שמסתכל עלי מבחוץ מתרשם ממני בתור בחור מוביל ודומיננטי, אבל האמת היא שאני מה זה נגרר. אני מאוד מושפע מכל מה שאנשים אומרים ואפילו

אני טיפוס פסימי. תמיד רואה את חצי הכוס הריקה. תמיד בטוח שלא אצליח והכול יתפגשש. נכון שלא כיף לחיות בצורה כזו אבל ככה אני לא

מגיל צעיר אני סובלת מפחדים. מִמַה? מחושך, ממפלצות, מרופאי שיניים, מגבהים וזה לא הכול. למרות שאני כבר לא ילדה קטנה, עדיין יש דברים שמפחידים אותי