10/06/2015
תפריט
נדמה שאי- אפשר היה לחשוב על רעיון פחות מוצלח. לשבץ את ימי בין המצרים, תשעת הימים וצום ט' באב – ישר בפתיחה של החופש הגדול.
החופש הגדול כבר החל, והבן או הבת שעד היום חזרו הביתה רק בשעות אחר הצהריים (אם בכלל. חלקם גרים בפנימייה, וחוזרים רק פעם בשבועיים), נמצאים
שלום לכם, קוראים לי מֶני, אני בן 15, ולומד בישיבת תיכונית באזור המרכז. לקום בבוקר מעולם לא היה דבר קל בשבילי, ואם בזמן הלימודים היה
אנא אלי שמור על ילדי בתקופה כה מבולבלת כשהחופש ה- כל כך גדול עומד כבר בדלת. שלא יבזבז את זמנו לריק, שלא יחפש ריגושים מסוכנים.
מה הקשר בין החופש הגדול לאבלות על בית המקדש? איך אפשר להצטער על משהו שאתה בכלל לא מרגיש שחסר לך?
להיות יהודי מאמין בעולם המודרני נדמה לעיתים כמשימה בלתי אפשרית.
היא מצריכה לחבר בין הפכים ולהתגבר על מכשולים.
הַיי הרב3 הוא הספר האחרון והמאתגר ביותר בסדרת רבי המכר 'היי הרב'.
הוא מתמקד בשאלות עכשוויות שצפות דווקא בעידן המודרני
ובתוך הים הסוער הזה מנסה לפלס דרך עתיקה-חדשה שבה התורה והחיים נפגשים.
אתם מוזמנים לפתוח את הראש ואת הלב ולהצטרף אלינו למסע המרתק.
בין הנושאים המופיעים בספר:
מה זו אמונה? * האם יציאת מצרים קרתה באמת? * הטעות בטענות הנצרות * איפה היה אלוקים? בשואה! * איך מתמודדים עם ביקורת המקרא * מה איכפת לנו שאין בית מקדש? * רבנים יכולים לטעות? * האם אתיאסט יכול להיות מוסרי? * למה יש כל-כך הרבה דתל"שים * היחס לארגוני הלהט"ב * הזמר שאני מעריצה * למה חוסמים את הבנות? * למי להצביע בבחירות? * מה הבעיה בפורנוגרפיה * סיגריה אחת. מה רע? * איך לעבור בטוב את החופש הגדול * ועוד.
רוצים טעימה? בבקשה
תוכן הספר
ראיון במגזין "מקום בעולם" לרגל הוצאת הספר החדש
קוראים מספרים:
הספירה לאחור החלה ואוטוטו נקבל את פניה של שנת לימודים חדשה. איך מנצלים נכון את הימים שנותרו?
שלום ד"ר רונן! כבר שבועיים חלפו מאז הפעם האחרונה שכתבתי לך. אודה על האמת שבמשך כל השבועות האחרונים בהם אנו מתכתבים ניקר בי הספק האם
המטפל שניאור וולקר נערך למפגש מועדון ההורים של הרב יוני לביא, בו ישוחח על מוגנות מינית ונפשית של ילדים בחופש.
אני מאחל לך, ילדה שלי, שגם אם תיכשלי – ואת תיכשלי, שגם אם תיפלי – ואת תיפלי, לא תיתני לזה לשבור את רוחך. "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם", קבעו חז"ל. המורים הכי טובים שלנו, המנופים שהרימו אותנו הכי גבוה – הם דווקא המרים והמעיקים. אלו שהצריכו אותנו לחשוק שפתיים ולהזיע או להזיל דמעה צורבת.
הורים רבים חוששים מפניה ונזהרים מאד מלהשתמש בה, אבל מתברר שיש לה יכולת מופלאה להפוך ילד למבוגר מצליח
ארבעת הסיפורים האלו אינם רק סיפורים פרטיים; הם מהדהדים את סיפורו של עם שלם. כמו יוסף שעלה מבור הכלא לגדולה, כך עם ישראל התרומם מתהומות הייאוש אל מרומי התקווה, ומכבשני אושוויץ אל תפארת מדינת ישראל.
הספירה לאחור החלה ואוטוטו נקבל את פניה של שנת לימודים חדשה. איך מנצלים נכון את הימים שנותרו?
למה ירמיהו הנביא לא סיים את המגילה שלו עם קצת תקווה? האם אי אפשר לשזור קצת אופטימיות אחרי כל תיאורי החורבן?
שלום ד"ר רונן! כבר שבועיים חלפו מאז הפעם האחרונה שכתבתי לך. אודה על האמת שבמשך כל השבועות האחרונים בהם אנו
לא נעים להירדם בשיעור תורה ובפרט כשזה קורה על בסיס יומיומי. איזה מסר זה מעביר לילדים? מתברר שיש הפתעות בחיים ולפעמים מֵעַז יוצא ממש מתוק
האם הצעירים של היום באמת עוקפים בקלות את כל ההגנות? הרב יוני לביא עם כמה מיתוסים על ילדים ומסכים
מה הקשר בין החופש הגדול לאבלות על בית המקדש? איך אפשר להצטער על משהו שאתה בכלל לא מרגיש שחסר לך?
מה הקשר בין הגולם מפראג ל'אורים והתומים', וכיצד מתחבר הפסד אלוף העולם בשחמט אל נושא הבינה המלאכותית?🤔
מה גורם לילד או לנער לנסות לפגוע פתאום בעצמו? האם יש סימנים מקדימים שאפשר לזהות? ואיך השפיעה המלחמה בעזה על החשש שזה יקרה?
כשאדם עושה דבר שלילי אפשר לכעוס עליו ולנזוף בו. אך יש גם אפשרות אחרת והיא מועילה הרבה יותר
שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, מכונים בשם 'בין המצרים', ובהם עם ישראל מציין במנהגי אבלות שונים את הצער
איך אפשר לאבד הכול ולהישאר מלא אמונה? איך אפשר להיות בגהינום של אושוויץ ולחלום על הקמת בית חולים? סיפורו של הרבי שהיום מלאו 30 שנה לפטירתו
"אנחנו לא מאמינים בקיצורי דרך ובטריקים. ילדים צריך לחנך! לא לחסום". האם הגישה הזו נכונה?
הקב"ה לא זקוק לכך שיתבצעו 'משימות'. הוא רוצה אותנו, את האנשים עם הלב והנשמה שלנו, זה מה ששווה באמת".
כמה פעמים אנחנו מתכננים משהו ובסוף קורה דבר אחר לגמרי, מקווים לטוב ובסוף מתרחש בדיוק ההפך. איך להתייחס ל'תקלות' האלו?
למה הורים כל כך מפחדים משעמום של הילדים? האם משהו טוב יכול לצאת ממצב בו ילד לא עושה כלום?
הוא עושה שטויות, מתחצף ופורץ גבולות. אתם דואגים לאן זה עוד יכול להתדרדר. האם יכול להיות שדווקא הילד הזה עוד יפתיע את כולם?
כולם אוהבים מחמאות. עבור ילדים הן ממש כמו חמצן! אבל איך מעבירים אותן כמו שצריך ואיך נזהרים מ'מחמאה מחלישה'?
כמה אנחנו משקיעים בלחנך את הילד שלנו, ובסוף הוא נסחף אחרי כמה חברים שמקלקלים את הכול… יש מה לעשות?
הצטרפו לקהילת 'מילה טובה' וקבלו פעם בשבוע חינם
את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים:
