אמונה

הרבה מדברים על געגוע, עצב, פריקות וכו'… ואני… כלום… אני יתומה (מאבא) כבר הרבה זמן ומגיל צעיר… ובעקבות משהו מסוים (לא קשור ליתמות) התרגלתי גם להדחיק את

השבוע נכשלתי בטסט שישי. אוף! זה היה מתסכל בְּרַמוֹת. אחרי כל מה שעברתי עד היום קיוויתי כל-כך שהפעם זה יקרה. רק בגלל איזו טעות מטופשת

בין מבול הדיווחים שקבלנו בלייב מהמתרחש בתקיפת הקניון בניירובי ע"י טרוריסטים, נבלע גם סיפור אחד, קטן, שלא קיבל את החשיפה הראויה לו. הוא ישב על

  עדות מפי חיילים:  

למכתב הקודם   שלום, ד"ר רונן!           לאחר שניגשתי לתיבת הדואר אתמול בלילה ושלשלתי לתוכה את המכתב האחרון שכתבתי לך, עלו בי התלבטויות שמא שגיתי

למכתב הקודם   שלום, ד"ר רונן!             כשאני משחזר במוחי את שיחתנו ברכבת, אני נזכר שאחד הנושאים שהפריעו לך יותר מכל היה 'ייחודיותו של

למכתב הקודם ד"ר רונן היקר, שלום רב! שמחתי לשמוע שמכתביי הקודמים עוררו אותך למחשבה, ולשיקול דעת מחודש בנוגע לכמה דברים שחשבת שהם פשוטים ואינם צריכים

למכתב הקודם   שלום, ד"ר רונן!           ברשותך, נוותר על ההקדמות וניגש ישר לעניין. אתה בוודאי מחזיק את עצמך לאדם מוסרי. לאדם שהצדק והיושר הם

לכל ששת המכתבים ___________________________________________ לד"ר רונן, שלום רב!        אני מקווה שאתה עדיין זוכר אותי. נפגשנו ברכבת מתל אביב לחיפה לפני כשלושה שבועות. אתה היית

בעקבות אותה פגישה מקרית ברכבת החלה התכתבות בין דניאל – בחור דתי, לבין ד"ר רונן – אדם חילוני ואתיאיסט מוצהר. ששת המכתבים הבאים ששלח דניאל