כללי

לפעמים אפשר לשנות מצב בעייתי ולתקן קלקולים. אבל מה לעשות כשזה בלתי אפשרי? מצוות ביעור חמץ מעניקה לנו כלי להתמודדות

שמחים לשתף אתכם בהוצאת הספר החדש של הרב יוני לביא.
ספר מרתק, סוחף וחדשני.
כנסו כדי לקרוא עוד…

אני אדם דתי, בן 35. רואה חשבון, נשוי ואב לשלושה. סך הכול מסודר בחיים. השבוע השתתפתי באיזה כנס מקצועי ופגשתי שם במפתיע חברת ילדות. לא תיארתי לעצמי עד כמה המפגש הזה יטלטל אותי.

“ארז היקר, אתה עומד להיות החתן היהודי הראשון בהיסטוריה שקידש את אשתו בדרך כה מיוחדת. חזור אחרי: “הרי את מקודשת לי בלשונית זו של פחית קולה כדת משה וישראל”.

“מזל טוב!”, בירכתי אותו, “בן או בת?”. “בת”, אמר ארז, “חשבתי על השם נחשון”. “נחשון?!!!”, תמהתי, “לבת?”

״אתמול נפטר בבניין שלנו ילד בן 9 שסבל
ממחלה קשה. שמו היה גם כן יונתן. אנו
חוששים אולי יש בדבר סימן לא טוב והקריאה
בשם יונתן תביא מזל רע לבן שלנו…״

מה שקרה היה כמו מקלחת צוננת של מים קפואים. “תראה, זה היה פשוט גרוע, מבולבל, סתמי, מיותר. השיחות היו משעממות, הדרשות היו שטחיות…”

האם כל שאמרנו בטור הזה רלוונטי רק לרבנים? לאו דווקא. כולנו נפגשים בשאלות מסוגים שונים לאורך כל החיים. האם אנחנו עונים עליהן נכון?

בסוף התפילה ניגשה אלי אחת המתפללות שכנראה השקיפה עלי בדקדקנות מעזרת נשים ואמרה: “נו, אז אני רואה שגם הבן של הרב לא תמיד מגיע לתפילה. אז אני יכולה להיות רגועה לגבי הבן שלי…”

להיות רב זה להתרגל לכך שאנשים מדברים אליך בגוף שלישי, קמים כשאתה נכנס וחולקים לך כבוד. המזל הוא שבסופו של יום אתה חוזר הביתה ואשתך אומרת לך: “מאמי, עשה טובה ותעביר סמרטוט במטבח ואל תשכח לזרוק גם את הפח”.