הצד השני של הסיפור – חלק א´
עמדתי לשוב לירושלים לאחר מספר חודשים בהם הייתי בצפת. השארתי את חפצי אצל משפחת גולד, משפחה חמה שפגשתי בזמן שלמדתי במקום. במקרה, לא היו בני
15/04/2013
תפריט
עמדתי לשוב לירושלים לאחר מספר חודשים בהם הייתי בצפת. השארתי את חפצי אצל משפחת גולד, משפחה חמה שפגשתי בזמן שלמדתי במקום. במקרה, לא היו בני
"כשהתעוררתי באותו בוקר יום ראשון לפני שלוש שנים מייד הרגשתי שהיום הזה לא עומד להיות כמו סתם עוד יום. השעה הייתה שבע בבוקר כשפקחתי את
בתי גלי הייתה בת ארבע כאשר ערב אחד היא הפתיעה אותי תוך כדי טיול במדרחוב בירושלים. "אבא, אני
יעקב כבר עמד על סף ייאוש. נדמה היה לו כאילו כל הצרות שבעולם מתעקשות להיטפל דווקא אליו. הבעיות הקיפו אותו מכל עבר. הבריאות, הפרנסה, השכנים
מכתב זה הוא המשך 'המכתב של אודי' שפורסם כאן באתר. מי שלא קרא את המכתב הראשון מומלץ לו לקרוא אותו לפני המכתב הזה, כדי להבין
המחוג כבר חלף מזמן על פני חצות ליל ואני התכוננתי לסיים את הערב שלי במוקד 'חברים מקשיבים'. זה היה עוד לילה של שיחות מעניינות ומגוונות
הוא העיף מבט חטוף בשעון הרולקס המוזהב שסגר על פרק ידו. חלפו עוד שתי שניות עד שמוחו עשה את החישוב המהיר. המסקנה הייתה מתסכלת. 'לעזאזל',
זו הייתה השבת הגרועה בחייו. רוני שכב במיטתו. המחשבות שהתרוצצו במוחו לא נתנו לו מנוח. הוא הביט בשעון. השעה הייתה 2:25 לפנות בוקר. כבר שלוש
שלום ערן, כשתקרא את השורות האלו, אני כבר לא אהיה אתכם. אני נמצא כעת רחוק ממך מאד. בעולם אחר. אני מקווה שהדברים שאתה עומד לקרוא
כשהמכתב הראשון של אורית הגיע לאתר האינטרנט של "חברים מקשיבים" לא היה ברור אפילו האם היא שואלת על בעיה של מישהי אחרת או שמדובר בה
הצטרפו לקהילת 'מילה טובה' וקבלו פעם בשבוע חינם
את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים:
