דייטים

"אני כבר לא זוכר ממתי זה התחיל. אולי בכיתה ב', אולי כבר בגן חובה, אבל מאז זה לא הפסיק לרגע. אני מגמגם. לא בצורה חריפה,

הדברים שלהלן, נכתבו על סמך שיחת טלפון עם אלמוני: "…מה שהביא אותי לפנות אליך, הם דבריה של רבקה-יפה בעיתון "בֶשבע" (טבת תשס"ז – י. א.),

את יוצאת כבר שלוש שנים ועדיין מחכה לפגוש את המיועד. עוד הצעה ועוד אחת, ותקופה של "יובש", ושוב עולה איזה רעיון מעניין. תגידי, אפשר לתרום

זה קיים אצל כל אחד מאיתנו, אבל כמעט תמיד אנחנו לא מודעים לזה. זה יושב אצלנו עמוק בירכתי התת-מודע ומקרין על ההתנהלות שלנו בתקופת הדייטים.

בליל הסדר הקודם נשבעתי לעצמי שזהו. פסח האחרון שאני בשער פזור. לא מסוגלת יותר לסבול את מבטי הרחמים והצביטות בלב. שוב פעם לראות את אחותי

אני יודע שמרוב האנשים לא תשמע את מה שאני עומד להגיד לך עכשיו אבל האמת היא שאני לא רוצה להתחתן. טוב לי בתור רווק. אני

אני יודע שיש לכם רק כוונות טובות. אני יודע שהשתדלתם וטרחתם כדי לארגן את ההצעה הזו. ייתכן גם שאתם בטוחים שזה מתאים כמו כפפה ליד,

אם תשאל כל בחור ובחורה בגיל הדייטים מה מטרת הפגישות, הם יאמרו לך בלי לחשוב פעמיים "להכיר את הצד השני". מובן שזה נכון, ובכל זאת