רוצה או צריך
פגשתי אותו שבועיים אחרי החתונה. קורן מאושר, עיניים בורקות וחיוך שובה לב מאיר את פניו. רואים שעובר עליו משהו טוב. אני יודע שלא קל היה
פגשתי אותו שבועיים אחרי החתונה. קורן מאושר, עיניים בורקות וחיוך שובה לב מאיר את פניו. רואים שעובר עליו משהו טוב. אני יודע שלא קל היה
בחתונה נוצרית נשבעים בני הזוג בחגיגיות זה לזו להיות ביחד "עד שהמוות יפריד בינינו". אלא שהמציאות, פעמים רבות, נותנת למילים האלו משמעות מקורית כשהקשר מסתיים
כשהמשנה הראשונה של מסכת קידושין אמרה ש"האישה נקנית בכסף" היא התכוונה למשהו אחר, אך אין ספק שסוגיית השילומים היא אחת המטרידות והמבלבלות בעולם ההיכרויות. מצד
מה אתם מזועזעים כל כך? רוב הרווקים והרווקות עושים את זה. אולי אפילו גם אתם. בלי ששמתם לב. איך זה קורה? פשוט מאוד. כשאתה נכנס
אין אחד שזה לא קורה לו. ככה זה בחיים. לא הכול מושלם. לפעמים נופלים. טועים. חוטפים מכה. שלט גדול של כישלון מהדהד באורות אדומים. אז
שאלה: לפני שנה וחצי יצאתי עם מישהי במשך ארבעה חודשים. היא מצידה היתה מוכנה להתחתן איתי אבל אני לא רציתי. בסופו של דבר נפרדנו, ואחרי
נכון, היום זה לא מה שהיה פעם, אבל עדיין יש להורים תפקיד חשוב בהובלה של הבן/בת שלהם אל החופה. נרצה או לא זה קורה. הגוזלים
המכתב הבא, ששלחה לנו רונית, בת 24, נכתב מתוך הרבה כאב, והוא מעורר למחשבה על תופעה מוכרת: "אין לי מילים לתאר עד כמה אני מרגישה
הקול של הטייס נשמע היטב. "אנחנו בגובה של 8000 רגל. שלוש דקות לנקודת הזינוק". הסתכלנו אחד על השני. למרות שכולם לבשו מסכות על הפנים, אפשר
אם רק היית יודעת איזה חשבון טלפון ענק קיבלתי בחודש האחרון (שלא לדבר על בני המשפחה והידידים שמתלוננים שכל הזמן תפוס אצלנו…), אם רק
הצטרפו לקהילת 'מילה טובה' וקבלו פעם בשבוע חינם
את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים: