סיפורים

"את עִידַן אני מכיר מאז שהיינו בני חמש. מהרגע הראשון שנפגשנו היה בינינו איזה 'קליק'. כשירדתי מהמשאית שהובילה את המשפחה שלי יחד עם כל תכולת

התפילה כשהתעוררה גב' בלום בבוקרה של אותה שבת, אמרה לבעלה כי בקרוב מאוד יהיה עליהם למהר לבית החולים, וביקשה ממנו לשוב מבית הכנסת במהירות האפשרית.

התאומות חוי היתה מורה לאלגברה בתיכון. חביבה עבדה בבנק. אך לשתיהן היה הרבה מן המשותף. שתיהן סיימו את לימודיהן לפני שנה, והן היו תאומות. תאומות

הארוח "משפחה מסוימת היתה אמורה לארח אותי בשבת", סיפרה סימה לגברת דיוויס בטון פגוע. "ברגע האחרון התקשרה האשה לומר ש'היא מצטערת מאוד' אבל לא תהיה

עמדתי לשוב לירושלים לאחר מספר חודשים בהם הייתי בצפת. השארתי את חפצי אצל משפחת גולד, משפחה חמה שפגשתי בזמן שלמדתי במקום. במקרה, לא היו בני

"כשהתעוררתי באותו בוקר יום ראשון לפני שלוש שנים מייד הרגשתי שהיום הזה לא עומד להיות כמו סתם עוד יום. השעה הייתה שבע בבוקר כשפקחתי את

               בתי גלי הייתה בת ארבע כאשר ערב אחד היא הפתיעה אותי תוך כדי טיול במדרחוב בירושלים. "אבא, אני

יעקב כבר עמד על סף ייאוש. נדמה היה לו כאילו כל הצרות שבעולם מתעקשות להיטפל דווקא אליו. הבעיות הקיפו אותו מכל עבר. הבריאות, הפרנסה, השכנים

מכתב זה הוא המשך 'המכתב של אודי' שפורסם כאן באתר. מי שלא קרא את המכתב הראשון מומלץ לו לקרוא אותו לפני המכתב הזה, כדי להבין

המחוג כבר חלף מזמן על פני חצות ליל ואני התכוננתי לסיים את הערב שלי במוקד 'חברים מקשיבים'. זה היה עוד לילה של שיחות מעניינות ומגוונות