התכתבויות ווצאפ

מה לדבר עם ילד מתבגר

” הוא השתנה לגמרי מהתקופה בה היה ילד. הוא מתווכח כמעט על כל דבר, עושה שטויות, מתעניין בבנות, וגם מבחינה פיזית הוא ממש מתחיל להתפתח. כיוון שזה הילד הגדול שלנו ואין לנו עדיין ניסיון רצינו לשאול איך להכין אותו נכון ועל מה כדאי לדבר בגיל הזה”

קשה לומר לו ל’לא’

“רק לפני שנה הוא חגג בר מצווה ומאז הוא פשוט השתנה. הוא בא אלינו כל הזמן בטענות ותלונות ומתחצף. אנחנו מרגישים כאילו גידלנו ילד אחד ויצא לנו פתאום ילד אחר” – כמה מילים על גיל ההתבגרות ועל הצבת גבולות – התכתבות עם אמא

הזמן לחזור לעצמי

“אחרי מה שעבר עלי בחודשיים האחרונים קשה לי לדמיין את החזרה ללימודים. אני מרגישה כאילו משאית נסעה עלי ועוד עשתה רוורס. אני מפורקת לרסיסים. עשיתי כאלו שטויות בחופש הזה שאני פשוט מתביישת לספר…” – איך להתחיל את חודש אלול עם כל המשקעים של העבר?

“מה יש לכם נגד אנשים עם נטיות הפוכות?”

“אבל מה שווה שאתה וכל הרבנים תקומו עכשיו ותגנו את הרצח כשאתם בעצמכם הייתם שותפים בהסתה שגרמה לו. כל הזמן אתם הרי נלחמים ומתקיפים את ההומואים . הרי אותו פסיכי שרצח שם עשה בדיוק את מה שכתוב בתורה…” – התכתבות מעניינת בעקבות האירועים הקשים בשבועות האחרונים

האם אלוקים כזה ‘קטנוני’?

“יש משהו שפשוט משגע אותי. אני חושב שאתם הדתיים פשוט הורסים בזה לעצמכם, ואם לא הייתם כאלה נודניקים (סליחה על הביטוי) אני בטוח שהרבה יותר אנשים היו מתקרבים ליהדות. מי יודע, אולי אפילו אני…”

מה איכפת לי שאין בית מקדש?!

“רק התחיל החופש הגדול. הקיץ בחוץ חוגג. ים, טיולים, מוזיקה, כיף חיים. ופתאום…טראח! נוחתים עלינו שלושת השבועות האלו של ימי “בין המצרים” עם כל ההגבלות שלהם. אוף! זה מה זה לא מתאים לי עכשיו. אני פשוט לא מצליח להתחבר לכל מיני אירועים שקרו לפני אלפי שנים וכל הקטע של בית מקדש (סליחה שאני אומר, הרב) פשוט לא אומר לי כלום. הסתדרתי עד היום מצוין בלעדיו, ואני לא מבין מה חסר לי שהוא לא קיים. אז איך, איך לכל הרוחות אני יכול להתאבל על משהו שאני בכלל לא רוצה בו, אה?”

קח מקל, קח תרמיל…

“שאלתי אותו לגבי תעודת כשרות והוא אמר שאין לו כי הוא פתוח בשבת, אבל מיד הוא נשבע באמא ואבא שלו שהוא מסורתי ושומר כשרות ושאנחנו יכולים לאכול אצלו בלי חשש…” – האם מותר לאכול במקום בלי תעודת כשרות? ומה לגבי מוצרים סגורים?

כל הזמן נופל…

“קשה לי לראות איך אני מסוגל לצאת מזה. כבר הרבה זמן שאני מנסה בכל מיני דרכים להפסיק, לפעמים אפילו מחזיק מעמד כמה שבועות, אבל עוד פעם זה בא, ואני חוטף מכה ונופל. עד מתי זה יימשך ככה?”

פיצוצים עם ההורים

“מאז שהתחיל החופש היא פשוט משגעת אותי. כל הזמן יש לה הערות. מתי-את-קמה, לאן-את-הולכת, איך-את-מתלבשת. דיייייי! מה נראה לה, שאני בת חמש? עוד שניה אני כבר 16 וזכותי לנהל את החיים שלי כמו שאני מבינה, לא ככה?” – התכתבות מיוחדת על מה שקורה בינינו להורים…

הצילו! החופש מגיע…

“אני יודעת שהילדים מחכים לו כבר שבועות שלמים, אבל אני פשוט לא סובלת אותו . מספיק לי לשמוע את צמד המילים “החופש הגדול” כדי לקבל חום גבוה. תגיד לי אתה, הרב, החודשיים האלו לא מוגזמים?! לא מספיק להם שעות ארוכות כל יום אחר הצהריים, סופי שבוע, חגים, שלא לדבר על הפסקות ושיעורים חופשיים – חוץ מזה הם צריכים עוד חודשיים שלמים?!” – התכתבות עם אמא מודאגת לקראת החופש