אמונה

תמצאו אותם באינטרנט ותקראו עליהם בעיתונים. הם מוציאים ספרים, עורכים סדנאות ומציעים מפגשי יעוץ אישיים. את סימן השאלה הגדול ביותר שמלווה אדם בחייו – ‘מה

הוא ניגש אלי בסוף השיחה וביקש ללוות אותי כדי לשאול שאלה. יצאנו יחד אל האוויר הפתוח וקרני שמש אביבית נעימה קיבלו את פנינו. תוך כדי

“שלום. קוראים לי תמר (שם בדוי) ואני לומדת בכיתה יא’. בסוף השבוע האחרון יצאנו לסמינריון של גשר (מפגש של נוער דתי וחילוני) מטעם האולפנה. אני

אין ספק שלו נזדמנה אמבה (היצור הכי נחות בשרשרת המזון בעלת אינטליגנציה נמוכה בכמה נקודות מפקק אמבטיה) בשבועיים האחרונים למדינת ישראל, גם היא הייתה מתוודעת

ונקודה נוספת למחשבה – האם אפשר ללמוד מכאן משהו על הצייר האומן שיושב בשמים ומצייר את ציור חיינו, כשלפעמים יש חלקים שנראים לנו מוזרים, לא

  אני מרגישה שיש איזה סתירה פנימית. מצד אחד אומרים שמבחינה נפשית,חשוב להגיע למצב של השלמה עם המוות,להשלים עם זה שאמא\סבתא\דודה לא נמצאת פה יותר,זהו,היא

הרבה מדברים על געגוע, עצב, פריקות וכו’… ואני… כלום… אני יתומה (מאבא) כבר הרבה זמן ומגיל צעיר… ובעקבות משהו מסוים (לא קשור ליתמות) התרגלתי גם להדחיק את

השבוע נכשלתי בטסט שישי. אוף! זה היה מתסכל בְּרַמוֹת. אחרי כל מה שעברתי עד היום קיוויתי כל-כך שהפעם זה יקרה. רק בגלל איזו טעות מטופשת

בין מבול הדיווחים שקבלנו בלייב מהמתרחש בתקיפת הקניון בניירובי ע”י טרוריסטים, נבלע גם סיפור אחד, קטן, שלא קיבל את החשיפה הראויה לו. הוא ישב על