כאן בישראל יש מאבק חריף בין היהדות האורתודוקסית לבין הקבוצות האחרות עד כדי החרמה וחוסר נכונות של רב להופיע על אותה במה בפאנל לצד רבאיי רפורמי, כדי לא לתת לו ולדרכו לגיטימציה כעוד ’זרם‘ ביהדות.
באמריקה, לעומת זאת, המצב שונה.
ודווקא ביום כזה בו בני נוער ממוצעים נוהגים 'להעביר את הצום' באחת משלוש הדרכים הבאות: לישון, לטחון סרטים ולתכנן את סעודת השחיתות של סוף הצום, הם בחרו לעשות את זה אחרת.
לקבע את עצמך עם ציור אחד, יפה ככל שיהיה, זה בעצם סוג של 'עבודה זרה'.
זה להפוך את עצמך לפסל סטטי, בעוד שאדם חייב להיות דינאמי.
עליו לשאול את עצמו בכל יום הולדת ואולי בעצם בכל יום:
האם אני לא דומה מידי לאיך שהייתי אתמול?
האם לא התאהבתי באזור הנוחות שלי והתמכרתי להרגלים הישנים?
נתקלתי פעם בספר שהתמקד דווקא בפתקים קצרים שהרבי כתב לאנשים. פתחתי אותו באופן אקראי והופתעתי לקרוא את התשובה:
״תחליט לבד. לא כל דבר אתה צריך לשאול אותי״.
כמה נורא שיום אחד יתעוררו אלפי נערות ויגידו: "הנה אני, בת 23. יש לי זיפים, גופי הושחת ואני עקרה. איך זה קרה?! למה אף אחד לא עצר אותי?!"
כשילד עשה דבר חמור אנו רוצים לנזוף בו ולהעמיד אותו על מקומו. איך עושים זאת מבלי לגרום נזק ולהעביר לו מסר שלילי שרק יפריע להתקדמות שלו?
הלבנה לא נראתה. הרב נשא את עיניו כלפי מעלה, הרים את ידו והניע אותה בנחת לימין ולשמאל. תוך שניות התפזרו העננים והתגלתה הלבנה
מה השיטה הכי יעילה להשפיע על הילדים? להסביר להם? לתת להם עונשים? פרסים? או שאולי יש דרך אחרת לגעת להם בלב?
מה השיטה הכי יעילה להשפיע על הילדים? להסביר להם? לתת להם עונשים? פרסים? או שאולי יש דרך אחרת לגעת להם בלב?
"בדיוק כך אצלנו. המלאכים הרבה יותר 'מדוייקים' ומבצעים מיד כל משימה. אבל ריבונו של עולם לא רוצה 'צילום' של מכונה. הוא רוצה 'ציור' שמבצע אדם חי, שמכניס לתוכו את כל הרגש, האהבה, הקשיים, ההתגברות.
הקב"ה לא זקוק לכך שיתבצעו 'משימות'. הוא רוצה אנשים! הוא רוצה אותנו, את הלב והנשמה שלנו".
הצטרפו לקהילת 'מילה טובה' וקבלו פעם בשבוע חינם
את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים:
