ביום שישי האחרון, ישראל התפרעה.
קראו לזה "בלאק פריידיי", יום אחד שבו 989 מיליון ש"ח גוהצו באשראי .
ברגעי השיא בוצעו 20 אלף עסקאות בדקה.
לא בגלל שהיינו צריכים. פשוט כי היה "מבצע" .
והקטנים? שלא יהיה ספק, הם צפו ולמדו.
א-ב-ל מול השלט "70% הנחה" יש דבר פשוט שאנחנו שוכחים:
שעון של 100 ש"ח ושעון של 1,000 ש"ח – מראים בדיוק את אותה השעה.
טויוטה או טסלה – הדרך והמרחק זהים, ושתיהן מגיעות בדיוק לאותו יעד.
דירה של 100 מ"ר או בית של 500 מ"ר – החום האנושי הוא זה שעושה את ה'בית'.
מחלקת עסקים או מחלקת תיירים – בסוף נזכור בעיקר את מי שישב לידינו.
ואז מגיע החשבון האמיתי:
את הסכום ש"חסכנו" במבצע – נשלם בתשלומים.
והתשלומים? הם לא רק כסף.
הם שעות נוספות במשרד
במקום בבית .
הם ערבים בעבודה במקום עם המשפחה.
הם זמן שהיינו יכולים להשקיע באנשים שאנחנו אוהבים, בתחביבים שמשמחים אותנו, ברגעים שבאמת נזכור.
כי האושר האמיתי לא נקנה ברשת – הוא נרקם בקשרים.
והילדים שלנו? הם לא יזכרו את המותגים שקנינו להם, אלא את הזמן והאהבה
שהענקנו להם.
כי הערך של האדם לא נמדד במה שיש לו – אלא במה שהוא.






