הרב יוני שלום, אני בדילמה. הבן שלי, דביר (בן 8) הודיע שהוא רוצה להתחפש בפורים למחבל. זה כמובן לא לרוחי, מצד שני אף פעם לא בלמתי רצון בפורים. אולי זה בא מתוך הפחדים הרבים שלו ממחבלים, או מרצון להיות "החזק". אשמח לעצה מה לעשות.
***********************
אמא יקרה.
פורים הוא חג שעלול לבלבל. מצד אחד יש בו את ה"ונהפוך הוא". את אווירת השחרור והשמחה שממלאת את האוויר ואת האפשרות להוציא מתוכנו דברים כמוסים.
מצד שני, כשמדובר בערכים ועקרונות חינוכיים – אין יום בשנה שבו הם לא רלוונטיים. מי שמאמין שלשון הרע הוא דבר חמור, לא יאמר מילה פוגעת גם בפורים, ומי שמאמין בצניעות, לא יבחר תחפושת חשופה.
אמר לי פעם אבא למתבגרים שהוא מקווה לעבור את החג הזה "עם כמה שפחות נזקים". פשוט להוריד את הראש ולהתפלל שהסופה תעבור בשלום בלי להותיר אחריה חורבן מוגזם.
בעיניי הגישה הזו היא טעות! החג הזה הוא הזדמנות נהדרת להיות שם בשביל הילדים שלנו, להדריך ולכוון אותם בחוכמה כדי לחגוג פורים אמיתי ומשמעותי, והשנה כשעם ישראל עדיין במלחמה, אנחנו זקוקים לשמחה ולאמונה שהוא מביא בכנפיו יותר מתמיד.
במקרה של דביר, הרצון שלו מזמין שיחה פתוחה ורגועה. וטוב שזה עולה עכשיו, כשיש עוד זמן לפני החג לשקול ולבחון חלופות.
חשוב קודם כל להקשיב – להבין מה מושך אותו בתחפושת הזו? האם חברים אחרים מתכננים להתחפש כך? מה הוא מרגיש כלפי כל מה שקורה סביבנו?
אחר כך, בהתאם לרמת הבגרות שלו, אפשר לשוחח על המשמעות של תחפושת. היא לא סתם בגד – היא מבטאת משהו שאנחנו רוצים להגיד לעולם. כדאי לחשוב יחד איתו גם על איך התחפושת הזו תשפיע על הסביבה – אולי יש בבית הספר ילד שאח שלו נפצע או חלילה נהרג בעזה במאבק עם מחבלים? או מי שאבא שלו כרגע במילואים ונמצא בסיכון מול האויב? מה הם ירגישו כשיראו למולם תחפושת כזו?
אגב, אם היה מדובר בנער מתבגר, היינו מציבים כאן קו אדום ברור. בימים טרופים אלו יש חשש ממשית שאנשים ייבהלו למראה 'מחבל' ברחוב, או גרוע מזה שיחשדו בו שהוא מחבל אמיתי ויפגעו בו, חלילה. זו לא רק שאלה חינוכית, אלא סוגיה של פיקוח נפש ממש.
כשמדובר בילד בן 8, הגישה צריכה להיות מרוככת יותר, אך עם זאת לא לקבל באופן אוטומטי גם גחמה רק מפני ש"עכשיו פורים".
אפשר להבין את הרצון של דביר להתחבר למציאות המורכבת סביבנו, ואולי גם לבטא כוח וגבורה. אבל אפשר להציע חלופות – למה לא להתחפש ללוחם צה"ל אמיץ שמגן על המדינה? או לאיש יחידה מיוחדת שנלחם ברוע ומנצח אותו?
בשיחה עם הילד, כדאי להתייחס גם למשמעות העמוקה של בחירת תחפושת. כשילדים מתחפשים לגיבורי-על, גם אם ברור שזה 'רק משחק', הם בעצם מזדהים עם הרצון הטוב שבהם – להציל, לעזור, לעשות טוב בעולם.
לעומת זאת, להתחפש למחבל זו הזדהות, גם אם זמנית, עם שיא הרוע והאכזריות. זה כמו 'לשחק' מישהו שבחר לפגוע בילדים קטנים ובחפים מפשע. גם אם זו 'רק' תחפושת, זה אמור להיות דוחה ומרתיע, לא משהו שנרצה להיות בו אפילו ב'כאילו'.
אמא יקרה, אני מאמין שבגישה נכונה ובהתנהלות חכמה נוכל להפיק הרבה טוב מהחג המתקרב, ולחגוג את פורים באופן משמעותי ומעצים, תוך שמירה על הערכים שחשובים לנו ועל הקשר הקרוב עם הילדים.
שיתקיים בנו בע"ה "וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר".
