"את לא מאמינה מה הוא עשה הפעם", נאנחה האישה, מניחה בכעס ערימת חולצות מקומטות על הדלפק במכבסה הקטנה. "תפסו אותו מוכר 'שיעורי בית מוכנים' לכל הכיתה. עשרה דולר לשיעור! המורה אומרת שזה רמאות, אבל הוא טוען שזו 'יוזמה עסקית'".
מרים גולדמן המשיכה לגהץ בשקט, מקשיבה כמו תמיד ללקוחות שלה.
"וזה עוד כלום", המשיכה האם, אמריקאית טיפוסית. "שבוע שעבר הוא הצית את הווילונות בספרייה כי 'היה לו משעמם'. חודש לפני כן הוא ארגן טורניר אגרופים בחצר, גבה דמי כניסה והימורים. את קולטת? ילד בן שתים-עשרה! ואתמול…", היא נאנחה עמוקות, "הוא פשוט קם באמצע השיעור, הכריז שזה 'מיותר ואף אחד לא הולך להשתמש בזה בחיים' והוביל את כל הכיתה החוצה. המנהל אומר שהוא לא ראה חוצפה כזאת בשלושים שנות הוראה…"
"אולי זה דווקא סימן טוב", אמרה מרים ברכות, מעבירה את המגהץ בתנועות מדודות. "ילד שמצליח להוביל אחריו ככה, יש בו…אנרגיות מיוחדות".
"את חושבת?" שאלה האם בספקנות.
"תסמכי עלי, גברת טראמפ", חייכה מרים, מקפלת בזהירות חולצה מגוהצת, "יש לי הרגשה חזקה שדונלד הקטן שלך עוד יפתיע את כולנו".
***************************
כמה עשורים חלפו מאז השיחה במכבסה הקטנה במנהטן. מאז הילד הפרוע הספיק להפוך לאיל נדל"ן ומיליארדר, משקיע וסופר, לכהן ארבע שנים כנשיא המעצמה הגדולה בעולם ואחרי קאמבק מטורף להיכנס הלילה לתפקיד הזה בשנית. כל זאת כשהוא בן 78 אבל נראה רענן ונמרץ כמו בן 38.
נכון, האיש רחוק מלהיות מושלם. הוא יהיר ("אני אהיה הנשיא הכי מוצלח שא-לוהים אי פעם ברא"), חסר מעצורים ("אני לחלוטין אקבל את תוצאות הבחירות!…אם אני אזכה"), אבל לפחות ביחסו לישראל בקדנציה הקודמת שלו הוא עלה על כל קודמיו – העביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, הכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן, נקט קו תקיף נגד תוכנית הגרעין של איראן והיה זה שדחף לחתימה היסטורית על "הסכמי אברהם".
נכון, הוא בלתי צפוי ונוטה לקיצוניות, אבל אנו מתפללים שיחסו לישראל במהדורה השנייה ימשיך להיות חיובי ושהקב"ה יברך אותו בבריאות איתנה.
ובינתיים הנה 4 ציטוטים של האיש שעומד בראש המעצמה מס' 1 היום, ושווה גם לנו להאזין להם בקשב:
- "אל תשבו על מסלול ההמראה בתקווה שמישהו יבוא וידחוף את המטוס. זה פשוט לא יקרה… שנו את עמדתכם, והמריאו מעלה!"
הלל הזקן ניסח זאת במילים שלו: "אם אין אני לי, מי לי?" (אבות א,יד), וכשמשה ראה יהודי מוכה, הוא לא חיכה שמישהו אחר יציל אותו. הוא פשוט קם ועשה מעשה.
לפעמים אנחנו מחכים שמישהו אחר יפתור את הבעיות שלנו, אבל איך אמרתי פעם לתלמיד שלי שהתעסק בעיקר בלקונן על מצבו ולהאשים את כל העולם אשתו – "ה' עוזר למי שעוזר לעצמו!" - "אתה צריך לחשוב בכל מקרה, אז למה לא לחשוב כבר בגדול?"
רבי צדוק מלובלין לימד שיהודי צריך להאמין בשלושה דברים: באלוקים, בתורה ובעצמו. כל בוקר אנחנו פותחים את היום במילים "מודה אני…רבה אמונתך" – כן, ה' מאמין בנו! כי לא במקרה נולדתי דווקא בדור הזה, דווקא כאן, דווקא עם היכולות האלו. יש לי, ולכל אחד ואחת מאיתנו, שליחות מיוחדת וייעוד שרק הוא יכול להגשים. אז למה לחשוב בקטן? - "אין חלום גדול מדי, אין אתגר גדול מדי. שום דבר שנרצה עבור עתידנו לא נמצא מחוץ להישג יד"
הרמב"ם כותב "כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו" (הל' תשובה ה,ב). זו אמירה מדהימה! ותראו איך יישם אותה רבי עקיבא: בגיל 40 האיש לא ידע אפילו קרוא וכתוב, אבל הוא האמין בעצמו. התחיל מאפס, הסתער קדימה והפך לענק הרוח שעיצב את התורה שבעל פה. אז תגידו לי אתם – יש חלום שהוא גדול מדי? - "מה שמפריד בין המצליחנים למפסידנים, זה איך הם מתמודדים עם שינויים בגורלם"
קחו לדוגמא את יוסף – בגיל 17 חייו התהפכו. האחים שלו מכרו אותו לעבד, הוא נזרק לכלא על עלילת שווא, אפילו שר המשקים שכח ממנו. אבל הוא? לא ראה את עצמו כקורבן אלא כשליח במשימה. בסוף הוא הפך למשנה למלך מצרים, הציל את המזרח התיכון מרעב ואיחד את משפחתו. איך זה קרה? כי בכל מצב הוא בחר להסתכל קדימה ולמעלה ולא אחורה ולמטה. וזה לא עניין של גורל, אלא של בחירה.
אז בפעם הבאה שמישהו יגיד לכם שהחלומות שלכם גדולים מדי, או שאתם לא מספיק טובים, או שזה כבר מאוחר מדי – תזכרו את הילד המופרע מהמכבסה בניו יורק. כי בכל אחד מאיתנו חבוי הכוח להפתיע את העולם.
