כשהמשחק משתלט על הילד

"עוד חמש דקות" הפכו לשעתיים, והמשחק ה'תמים' הפך למוקד מתח בבית. איך מאזנים בין הצורך להגן על ילדינו לבין הרצון לאפשר להם לשחק לפעמים במחשב?

זה מתחיל תמיד אותו דבר: "כולם משחקים במשחק החדש הזה", "זה רק משחק, מה כבר יכול לקרות?". אבל מהר מאוד ההורים מגלים שמה שנראה כמו בילוי תמים, הפך למגנט שקשה להתנתק ממנו.

בעולם שבו משחקי המחשב נעשים מתוחכמים יותר, ממכרים יותר, ומסוכנים יותר, הורים רבים מוצאים את עצמם במלכוד: מצד אחד, הם רוצים להגן על ילדיהם מפני הסכנות הטמונות במשחקים אלה – התמכרות, חשיפה לתכנים בעייתיים, או קשרים מסוכנים עם זרים. מצד שני, הם מבינים שאי אפשר (וגם לא נכון) לנתק את הילדים לחלוטין מהעולם הדיגיטלי שהוא חלק בלתי נפרד מחייהם.

איך יוצרים את האיזון הנכון? הרב יוני לביא מציע מודל מעשי בסרטון הבא:

כתבו תגובה

רוצים לא לפספס את התכנים והסרטונים החדשים?


הצטרפו לקהילת 'מילה טובה' וקבלו פעם בשבוע חינם
 את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים:

דילוג לתוכן