1. לפני 300 שנה הופיעה תנועה שטלטלה את העולם היהודי ומשפיעה על חיינו עד היום. העיתוי לא היה מקרי: אירופה הייתה שרויה במשבר עמוק – גל פוגרומים הביא להירצחם של עשרות אלפי יהודים, שבתאי צבי שסחף אחריו רבים ועורר תקוות גאולה התאסלם והתברר כמשיח שקר. המון העם היה מתוסכל ומיואש, ועבודת השם שלו הייתה טכנית ויבשה.
2. במערב אוקראינה הופיע אדם שחולל תנועה מהפכנית. היא חייבה גם את מי שלא דגל בה, לבחון ולברר מחדש את דרכו. היתה בה בשורה גדולה, אך היא גם גררה התנגדויות חריפות.
3. שם האיש היה ישראל וכינו אותו 'בעל שם טוב'. בגיל חמש הוא התייתם מהוריו והיה מרבה לצאת אל הטבע להתבודדות ותפילה. בגיל 36 הוא התחיל להתפרסם כעושה נפלאות בעזרת קמעות ולחשים קבליים, בהמשך התיישב בעיר מז'בוז' וקיבץ סביבו תלמידים נאמנים שזכו לכינוי 'חסידים'.
4. הבעש"ט לא כתב אף ספר ונותרו לנו ממנו רק 4 איגרות, בהן זו שסיפר שזכה לעליית נשמה ולמפגש עם המשיח שאמר לו שהוא יבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר, כשתורתך תתפשט בעם ישראל. עיקר תורתו של רבי ישראל עברה בעל פה לתלמידיו שהפיצו אותה הלאה.
5. "רחמנא ליבא בעי" – הוא אחד מעקרונות היסוד של שיטתו. הלב הטוב הוא העיקר ואותו רוצה ה'. ממילא, הקשר לאלוקים אינו שייך רק ללמדנים אלא לכל יהודי באשר הוא, וקריאת מזמורי תהילים על ידי איש פשוט עם לב טהור, רצויה בשמים לא פחות מלימוד מעמיק של תלמיד חכם.
החסידות לימדה שעבודת ה' לא צריכה להיות דרך סגפנות והשמחה חשובה ביותר, גם אם 'תתודלק' בעזרת אמצעים חיצוניים כמו שתיה או ריקוד.
6. עוד עיקרון חשוב: "לית אתר פנוי מיניה" – אין מקום בעולם שפנוי מאלוקות וניתן למצוא את הבורא בכל מצב ובכל עניין, גשמי ורוחני כאחד. ממילא, גם אכילה, שינה ופרנסה הן חלק מעבודת ה' ובכל דבר יש ניצוץ שמחייה אותו ומלאך שאומר לו גדל.
7. הצדיק – המוקד אינו התלמיד חכם הידען, אלא הרבי. "איש אשר רוח בו", צדיק וקדוש, שמהווה צינור דרכו גם פשוטי העם יכולים להתחבר לה'.
האם נכון לפנות לצדיק גם בנושאים גשמיים? האם אין חשש לייחוס משמעות יתר לבשר ודם במקום לקב"ה? השאלות הנוקבות האלו מובילות אל הסעיף הבא.
8. ההתנגדות – החסידות החלה להתפשט בפולין, וכנגדה קמה בליטא תנועת התנגדות גדולה שבראשה עמד הגר"א. החשש היה שמדובר בעצם בעוד משיח שקר שימיט אסון על ישראל, יפגע במחויבות להלכה, בערך לימוד התורה ובאבחנה בין טוב לרע. בתחילת הדרך העימותים בין החסידים למתנגדים היו קשים והגיעו לכדי חרמות ופגיעות.
הרב קוק כתב שבפרספקטיבה של זמן התברר ששתי התנועות השפיעו לטובה זו על זו, שמרו אחת את השניה מלהתרחק אל הקצה ועם ישראל התברך משתיהן.
9. תנועת החסידות ספגה מכה קשה בשואה ורבים מאנשיה נרצחו, אבל מאז ברוך השם יש צמיחה מחודשת. כיום יש כ-140 אלף בתי אב חסידיים ברחבי העולם. הריכוז הגדול ביותר הוא בניו-יורק ולאחריו בירושלים ובני ברק. ישנן 12 חסידויות גדולות ועוד כ-230 חצרות חסידיות קטנות.
10. יט' בכסלו הוא היום בו השתחרר מהכלא הרוסי מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, המכונה "בעל התניא". הוא נאסר בעקבות הלשנת המתנגדים וחסידי חב"ד רואים בשחרורו סימן משמים להכרעה לטובת דרך החסידות שמאז רק הולכת וצומחת. הם מכנים את היום הזה "ראש השנה לחסידות".
בימינו, המסר של החסידות רלוונטי מתמיד:
בכל יהודי יש אור, בכל רגע יש קדושה, ובכל מקום – אפילו בתוך החושך הגדול ביותר – אפשר למצוא את הניצוץ האלוקי.
