"ועוד יותר טוב, ועוד יותר טוב" – אמונה או אשליה?

בתוך חודשיים הוא גרף 15 מיליון צפיות וטיפס לראש המצעדים. "ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב" הפך להמנון הבלתי רשמי של ישראל והוא מלווה ישראלים במקלחת, בפקקים ובקניות. ילדים שרים אותו בגן ומבוגרים מזמזמים אותו בעבודה והפזמון "ועוד יותר טוב" נשמע בכל פינה.

מה הסוד של השיר הזה ולמה דווקא עכשיו?

הנה 3 תשובות אפשריות:

לעם ישראל כבר נמאס לשמוע את רואי השחורות המקצועיים שעובדים מסביב לשעון כדי לדכא ולבאס ולהסביר כמה רע פה.
אנשים צמאים לשיר אחר, כזה שיסביר להם שדווקא טוב פה ויש לנו ארץ נהדרת.
ומה לגבי העתיד? ובכן, יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

אחרי הסתר הפנים הגדול שראינו בשמיני עצרת השחור, כשהיה נדמה לכמה שעות שאלוקים הפנה לנו עורף והופקרנו לציפורני השטן, אנשים רוצים בכל מאודם לשמוע ש"ה' הוא אבא טוב" ש"תמיד אוהב אותי" והוא "שומע, מרחם עלי ותמיד עונה לי".

לכולנו יש חסרונות ולאורך החיים אנו חווים לא מעט כשלונות. הביקורת החיצונית והפנימית צורבת ולפעמים אפילו משתקת אותנו.
אנחנו שמחים מאד לגלות שיש מי שרואה בנו "רק ת'נקודות הטובות" ומעריך את המאמצים וההשתדלויות שלנו – גם אם לא הבשילו לכדי הצלחה.
מעבר לכל אלה זה אי אפשר שלא להתפעל מכך שגם אחרי יותר משנה של מלחמה קשה עם ישראל, "מאמינים בני מאמינים" לא איבד את התקווה והאופטימיות. ובעוד שבעזה, ביירות וטהרן שרים שירי שנאה ודיכאון, אצלנו בראש מצעד הפזמונים מככב שיר של אמונה ושמחה.

אך דווקא בגלל הכוח העצום והחיובי של השיר הזה, חשוב לשים לב למספר נקודות שעולות ממנו:

לא נעים לומר אבל הדובר בשיר מאד מרוכז בעצמו. מאד מאד אפילו. "בי", "אני", "אותי", הן מילות המפתח שחוזרות שוב ושוב. היינו צריכים לעבור חצי שיר רק כדי למצוא רמז שיש עוד מישהו בעולם מלבדי, וגם אז זה זניח. הפזמון החוזר הוא "שיהיה לי" רק טוב.
וראוי לשאול: האם תמצית השאיפות של יהודי היא שיהיה לו רק טוב ועוד יותר טוב,
או שהוא בא לעולם כדי להיות טוב ולעשות טוב ולהביא ברכה ואור לעולם?

הדימוי שהשיר מציג למערכת היחסים בין אלוקים לאדם היא של אבא ובן.
לא נתכחש לכך שיש פן כזה, אבל הוא בוודאי לא היחיד. בל נשכח שאנחנו גם עבדים שעומדים בפני אדונם ביראה ורוממות, ואנחנו עובדים אצלו ולא הוא אצלנו.

האומנם ה' רואה בי רק ת'נקודות הטובות' ולא משנה בכלל ש"חסרות לי כולה כמה תפילות"?
ובכן, זה נכון שאלוקים הוא רחמן, אבל עם זאת הוא איננו ותרן. חז"ל הדגישו "כל האומר הקב"ה ותרן – יוותרו חייו" (בבא קמא נ,א). כיהודים המבט שלנו על העולם הוא אופטימי ביסודו: אנחנו מאמינים שמבחינה כמותית העיקר הוא טוב ומבחינה איכותית משקלו הסגולי גדול משל הרע.
א-ב-ל בל נשלה את עצמנו: אלוקים לא מתעלם מהחסרונות והקלקולים, וכדאי מאד שגם אנחנו לא. אם יש פגמים – צריך לעבוד כדי לתקן אותם.

הציפיה "שיהיה לי רק טוב" היא ילדותית במקרה הטוב ומסוכנת במקרה הנפוץ.
כבר לפני 80 שנה, כתב ה"חזון איש" כנגד המחשבה השגויה כאילו ביטחון בה' פירושו להאמין שהכול יהיה טוב כמו שאנחנו היינו רוצים.
לא! ביטחון פירושו להאמין שהעולם הוא מושגח והכול נעשה ברצון ה', גם אם איננו מבינים את פשרו ואנו חווים אותו כרע.
מי שבונה על כך שבגלל שה' יתברך תמיד אוהב אותו (מה שנכון), הכול יסתדר בדיוק כמו שהוא היה רוצה, עלול להתנפץ אל המציאות ולהתאכזב קשות. כי הדרך אל הטוב הסופי שיום אחד יתגלה בע"ה, עשויה להיות רצופה בהרבה קשיים, כאבי לב וייסורים. ובינתיים עלינו נזכור שאמונה אמיתית היא לא לצפות שהכול יהיה טוב, אלא לדעת שגם כשקשה – הכול מאיתו יתברך.
אז לסיום הנה טיפ קטן:

כשאתם נתקלים בשיר – גם אם הקליפ מגניב והמנגינה מהפנטת – אל תכבו את המוח שלכם. שימו לב טוב למילים ולמה שמסתתר מאחוריהן. כי יש מצב שבתוך אריזת הצלופן יכולים להסתתר מסרים שצריך לבחון היטב…

אז בואו ונמשיך לשמוח ולשיר ולקוות לטוב, ונתפלל שיהיה לכולנו, לכם ולי ובעיקר לכלל ישראל, רק טוב, ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

• ואם מישהו בדיוק חזר מהחלל ופספס את השיר המדובר אז הנה: