להיות מורה זה לוותר על הסיכוי לעשות כסף כעו”ד מצליח או לצאת באקזיט מטורף בהיי-טק. להיות מורה זה לקבל בכל חודש תלוש משכורת מביך אבל לזכור שהשכר של מי שמעצב נשמות הוא הכי גבוה שיכול להיות.
להיות מורה זה להיות בתחרות לא הוגנת מול הצבעוניות האטרקטיבית שהילדים רגילים אליה מהמסכים. זה להיאבק כדי שיקשיבו לסתם אותיות שחורות על נייר לבן ולשכנע אותם שהמילים האלו יצטרפו למשפטים שביחד יבנו רעיון והוא עשוי ממש לשנות להם את החיים.
להיות מורה זה לדעת להתמודד עם תסכולים: להשקיע את הנשמה בלהכין שיעורים, לייצר מערכים ולתכנן מתודות, ואז לגלות שהתלמידים לא לגמרי איתך ומרחפים במחוזות אחרים.
להיות מורה זה להאמין בכל זאת ששום טיפת זיעה לא ירדה לטמיון. האנרגיה הטובה שהבאת למפגש איתם, הידע, הערכים, ניסיון החיים, החום – הקרינו עליהם ונספגו להם בעצמות.
להיות מורה זה להאמין כמו רבי עקיבא שטיפה ועוד טיפה מסוגלות לחקוק גם את האבן הקשה ביותר, כל שכן לבבות בשר ודם.
להיות מורה זה לדעת שהשיעור לא מתחיל מרגע שסיימת להקריא שמות והתחלת לכתוב את החומר על הלוח.
הוא התחיל מרגע שנכנסת לשער בית ספר ואמרת בוקר טוב צוהל לתלמיד מדוכדך והעלית לו חיוך על הפנים.
הוא המשיך דרך שקית השוקו הריקה שהייתה מונחת כל ההפסקה במסדרון של כיתה ט’ וכולם ראו איך דווקא אתה ניגשת אליה ושמת אותה בפח.
השיעור לא מסתיים עד אחרי הצלצול האחרון כשאתה מזכיר לתלמידים שאף אחד מעלה בדעתו לצאת בלי להרים כיסא ולגרום לשאוּל, אב הבית הקשיש, לעשות את זה במקומו, חלילה.
להיות מורה זה לזכור שתעודה אומנם צריכה להינתן בסוף המחצית אך לעולם לא ניתן לגמד בני אדם למיטת סדום של מספרים וציונים. יש רבים שהכישרונות הלימודיים שלהם חלשים, אבל אלוקים בירך אותם באוצרות אחרים ועם סבלנות והשקיה מתאימה הם עוד יתגלו ובגדול.
להיות מורה זה לבוא לבית ספר כדי ללמד ‘בסך הכול כמה שיעורים קצרים’ אבל חוץ מזה להקדיש זמן לישיבות מחנכים וישיבות מורים מקצועיים, אסיפות הורים וחיבור מבחנים, הכנת שיעורים ובדיקת עבודות, ערבי תלמידים ושיחות עם הורים (בשתים בלילה…), טיולים שנתיים וערבי כיתה, השלמות חומרים וישיבות היערכות.
להיות מורה זה לספוג הרבה ביקורת מהורים ומתלמידים, ממפקחים ומעיתונאים, ובכל זאת לאסוף את עצמך כל פעם מחדש ולהיזכר למה אתה כאן ומדוע בחרת בשליחות הזו.
להיות מורה זה להתמודד גם מול קורונה ומלחמות, פיגועים ואסונות אישיים. להיות מורה זה להיות בשבילם העוגן המשרה ביטחון בעידן של חוסר וודאות ולנסוך בהם אמונה ותקווה גם במצבי ערפל וסערה.
להיות מורה זה להזכיר לעצמך כל הזמן שידע הוא חשוב אבל בשום אופן אינו העיקר. כי יותר משהעולם שלנו צריך עוד ‘ויקיפדים’ מהלכים, הוא זקוק לבני אדם עם אופי, אישיות, ערכים ומידות טובות.
להיות מורה זה להרים עיניים אל המשפט שתלית מעל שולחן העבודה שלך כשרק התחלת ללמד ומאז אתה מרבה להתבונן בו והוא בך: “אישיותו של המורה היא הטקסט שהתלמידים לומדים, ואת הטקסט הזה הם לא ישכחו לעולם…”.
להיות מורה זה להיות אדם שעבורו בית-ספר לא הסתיים בגיל שמונה עשרה. בשבילו זהו טעם החיים.
