“עוד מעט אתם הרבנים תהיו מיותרים”, אמר לי מישהו לאחרונה, “ה-GPT יוכל לענות על כל השאלות ההלכתיות, לחבר דרשות מעולות על פרשת השבוע, ואפילו יהיה אפשר למכור לו ישירות את החמץ כי הוא לא יהודי, חחחחחח”.
מאיפה הכול התחיל? מי באמת היה הראשונה שפיתח את רעיון הבינה המלאכותית?
כדי לענות על השאלה הזו צריך לחזור אחורה בזמן 500 אחורה אל פראג. כולם מכירים את האגדה על המהר”ל, אחד מגדולי חכמי ישראל, שיצר ‘גולם’ – יצור בעל כוח עצום המסוגל לבצע משימות מיוחדות. הוא שימש למשימות פיזיות מאתגרות ולמבצעי סיכול מיוחדים כנגד עלילות דם.
האם הגולם היה באמת קיים או שמדובר בסיפור דמיוני? עד היום אין לשאלה הזו תשובה מוחלטת. עליית הגג מעל בית הכנסת של המהר”ל בפראג, בה כביכול שמורה גופתו של הגולם, נותרה חתומה על מנעול ובריח. ממול, יש מסעדה (לא כשרה, אגב) הקרויה ‘הגולם’ והיא מושכת אליה תיירים רבים.
מה שבטוח הוא שסיפור הגולם מצית את הדמיון. משרת רב-עוצמה שמבצע כל משימה באופן מיידי ומציל מצרות ופגעים. תגידו בכנות: לא הייתם רוצים אחד כזה?
מה תרצה לשאול?
האם הגולם של המהר”ל איפשר לשוחח איתו? התשובה לכך שלילית. הוא היה אילם לגמרי. בתקופת בית המקדש, לעומת זאת, היה לנו סוג אחר של ‘בינה מלאכותית’ שגם נתן מענה על שאלותינו: האורים והתומים. אותו כתב שם ה’ המפורש שהיה טמון לצד החושן, ואיפשר לכהן הגדול לשאול שאלות ולקבל תשובות מיידיות ומדויקות.
עד כמה הוא היה זמין לשאלות? באופן מוגבל למדי. השימוש בו הותר רק למנהיג ציבור וגם אז רק לשאלה אחת בכל פעם.
אם נקפוץ אלפי שנים קדימה אל הדור שלנו, נגלה שבימינו נוצרה גירסא משודרגת, כזו שגם מסוגלת לבצע משימות וגם לענות על שאלות, וקוראים לה ‘בינה מלאכותית’ – AI (Artificial Intelligence). היא מדמה יכולות חשיבה אנושית, מצויידת בידע עצום ויכולות מדהימות ומסוגלת לענות לעניין על שאלות כמעט בכל התחום ולבצע מגוון משימות מורכבות. נדמה שהכמיהה האנושית למישהו שיקצר לנו את הדרך, יפתור להם דילמות ויספק את המידע החסר – הולכת ונענית.
המכונה תנצח את האדם?
הניסיון לפתח אותה ארך עשרות שנים. בתחילת הדרך יתרונו של המחשב היה בעיקר ‘כמותי’. בשנת 1997, תוכנת המחשב ‘כחול עמוק’ ניצחה את אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב בזכות יכולתה לחשב קדימה במהירות מיליוני מהלכים בכל שניה.
אך פריצת הדרך הגדולה נעשתה בעשור האחרון כאשר המחשב קיבל גם יכולות ‘איכותיות’ – לא רק לחשב אלא לחשוב. פותחה אצלו יכולות של זיהוי תמונות, למידה, גמישות, הסתגלות וקבלת החלטות – יכולות שממש מזכירות את האדם. בשנת 2016, בינה מלאכותית ניצחה אדם במשחק גו, המצריך גם אינטואיציה ותחושות בטן מדויקות, ולא רק יכולות חישוב ונראה היה שנפתח עידן חדש בעולם.
כיום הבינה מלאכותית הולכת ומשפיעה באופן דרמטי על תחומים רבים:
- רפואה: אבחון מחלות, פיתוח תרופות חדשות, ניתוחים רובוטיים.
- תחבורה: מכוניות אוטונומיות, ניהול תנועה, תכנון מסלולים.
- חקלאות: ניטור יבולים, השקיה יעילה, זיהוי מזיקים.
- צבא: מערכות נשק, חישובים אסטרטגיים.
- חינוך: תוכניות לימוד מותאמות אישית, הערכות ביצועים, תמיכה בלמידה.
זהירות – סכנה!
עם זאת, כמו כל כוח אדיר, השימוש בבינה מלאכותית גורר מחירים וסכנות. כבר בעשור הקרוב צפויות משרות רבות להיעלם, בעיקר כאלו התלויות בחזרה ריטואלית על אותם מעשים, ועלולה להיווצר אבטלה המונית. יווצר פער משמעותי בין מי שיכול להפעיל בינה מלאכותית לבין מי שלא. בנוסף, הבינה מלאכותית יכולה ליצור תוכן מזויף מתוחכם שיהיה קשה מאד לזהות, וארגונים לא מוסריים או ממשלות חסרות א-לוהים עלולות לעשות בה שימוש לרעה באופן קטלני. גם לאנשים הרגילים קיים סיכון של תלות טכנולוגית ואובדן חשיבה ביקורתית ויכולות למידה, וכבר היום מערכת החינוך מתמודדת עם תלמידים שלא מתאמצים להכין שיעורי בית או עבודות ונותנים ל-AI לעשות את העבודה במקומם.
מעבר לכל זה קיים גם חשש של ‘סינגולריות טכנולוגית’ – מצב בו הבינה מלאכותית תשתחרר מהתלות באדם המפתח אותה, תשתלט על העולם ותראה באנושות זן נחות שיש להכחידו. תרחיש זה היווה השראה לסרטים רבים ורק נותרה השאלה עד כמה מדובר במדע בדיוני או בחשש אמיתי.
אתיקה, גבולות ורגולציה
כבר לפני מאה שנה דיבר הרב קוק זצ”ל על התופעה בה הטכנולוגיה שועטת קדימה, ואילו המודעות והביקורתיות מדדות מאחור. בשנים האחרונות עולים יותר קולות הקוראים להצבת גבולות וניסוח כללי אתיקה בשימוש בבינה מלאכותית, כמו גם למערכת רגולציה שתפקח על מי וכיצד משתמשים בה.
אם נחזור לסיפור בו פתחנו, האם קרב היום בו הרבנים יהיו מיותרים לגמרי והמוח הדיגיטאלי יחליף את מקומם? ובכן, נראה שהתשובה שלילית. פסיקת הלכה אינה רק הפעלת אלגוריתם קר, אלא מצריכה גם אינטואיציה נכונה שתקלוט לעומק את השואל ואת מצבו וגם סייעתא דשמיא. כל אלו לעולם לא יהיו למחשב, מתוחכם ככל שיהיה. מעבר לכך החיבור לתלמיד חכם אינו רק לאינפורמציה שבמוחו, אלא לאישיות שלו – לאמונה, לשמחה, לענווה ולקדושה שהוא מקרין, ולא פחות מזה לחום ולאהבה שהוא מרעיף על הפונים אליו, דברים שבהם שום מחשב לא יוכל לעולם להחליף את הקשר האנושי האישי.
*******************************************
בקרוב ייפתח הקורס של הרב יוני לביא לרבנים בנושא שימוש בטכנולוגיה ובינה מלאכותית.
להרשמה לחצו כאן
