שלושת השבועות שבין י”ז בתמוז לתשעה באב, מכונים בשם ‘בין המצרים’, ובהם עם ישראל מציין במנהגי אבלות שונים את הצער על חורבן בית המקדש.
בי”ז בתמוז הבקיעו האויבים את חומות ירושלים לאחר מצור ממושך והחלו במסע הרג והרס ששיאו היה ביום ט’ באב לפנות ערב, שבו הציתו ושרפו באש את המקדש.
בכל יום התעצם ההרס והחורבן ומשום כך תקופה זו מתחלקת לשלושה זמנים שבהם האבלות עולה בכל פעם מדרגה בחומרתה:
א. שלושת השבועות. ב. מראש חודש אב. ג. שבוע שחל בו ט’ באב.
חלק מהאיסורים הם מעיקר הדין וחלקם מדין מנהג ומכאן החילוק בין העדות השונות.
אירוסין ונישואין
מסיבת אירוסין משפחתית וצנועה בלי מוסיקה מותרת עד ר”ח אב. מסיבה גדולה – אסורה.
נישואין למי שלא קיים מצוות פרייה ורבייה מותרים מעיקר הדין אך נהגו שלא להינשא בתקופה זו כי אין בזה סימן טוב. חלק מהספרדים נוהגים ע”פ השו”ע להתיר עד ר”ח אב כולל הזמנה של תזמורת. ומי שמוזמן לנישואין כאלה גם אם בקהילתו לא נהגו כן – מותר לו ללכת ולשמוח. רבים נהגו שלא להינשא כלל בימי שלושת השבועות.
מוסיקה
יש שאסרו שמיעת מוסיקה בכלל בכל שלושת השבועות בין בהופעה חיה ובין ממכשירי שמיעה חשמליים כגון רדיו וכדו’, ורק שירה בפה (ווקאלית) – התירו.
ויש שהקלו לשמוע ממכשירים חשמליים אך הגבילו זאת בסוג המוסיקה שלא תהא מוסיקה משמחת וכן לא תהיה בפומבי.
וכל ההיתר הוא עד ר”ח אב. ולאחר מכן אפשר רק מוזיקה עצובה.
לימוד נגינה מותר עד שבוע שחל בו שכן אין בו שמחה ויש בו גם הפסד ממוני.
בסעודות מצווה כגון ברית, פדיון, שבע ברכות, בר ובת מצווה בזמנם, במקום שנהוג לעשותם עם נגנים המקל עד ר”ח אב יש לו על מי שיסמוך. יש להימנע מלהשתתף בערבי שירה ובחוגי הרקדה בכל שלושת השבועות.
צפייה בסרטים (שמותר לראותם כל השנה) מותרת בסרטים שאינם קומדיות או סרטים מוסיקליים.
נופש וטיולים
יש שנמנעו מטיולים בגלל חשש סכנה בימים אלו, אך מעיקר הדין איך איסור בדבר. אולם מר”ח אב יש להימנע מטיולים למטרת בילוי ורק למטרות לימוד או בריאות אפשר להקל. קייטנות ומחנות קיץ כשאין זמן אחר יש לקיימם עד ר”ח אב.
שחייה
יש שחששו בגלל זמן הפורענות ובמיוחד בים או בנהר, אך מעיקר הדין אפשר להקל ולהתרחץ בים או בבריכה (נפרדים, כמובן) עד ר”ח אב, גם למי שלא פקד לפני כן מקומות אלו. ולאחר מכן רק למי שזקוק לזה מסיבות בריאותיות.
רחצה
הספרדים נהגו להימנע מרחצה רק בשבוע שחל בו, והאשכנזים אסרו רחיצה אפילו בצונן מר”ח אב.
וכל זה כשהרחיצה למטרת תענוג, אך אם מניעת הרחצה גורמת לאדם צער ובמיוחד באקלים החם שבארצנו שנוהגים להתרחץ לעיתים קרובות יש להקל ברחצה שתכליתה ניקיון והיגיינה גם לאשכנזים ברחצה עם מים פושרים.
תספורת
הספרדים נהגו להסתפר ולהתגלח עד שבוע שחל בו, אולם האשכנזים וקהילות צפון אפריקה והנוהגים על פי הקבלה אסרו בכל שלושת השבועות. לגבי קטנים יש שהקלו עד שבוע שחל בו במקום צורך.
לגבי נשים יש המקלים לגמרי ויש המתירים רק הורדת שיער מסיבות אסתטיות אך לא עשיית תספורת יפה.
לגבי גילוח לגברים יש שחילקו בין גילוח הזקן שהוא הסרת הניוול לבין תספורת שהיא התייפות ולכן הקלו בגילוח בערב שבת ויש שהקלו עוד יותר להתגלח כל יום עד ר”ח אב והמקל יש לו על מי שיסמוך.
בשר ויין
מדין הגמרא אסור לאכול בשר ולשתות יין רק בסעודה מפסקת וכך נוהגים כיום התימנים. המנהג המקובל הוא לאסור רק בתשעת הימים. ובר”ח עצמו נהגו הספרדים להקל והאשכנזים וקהילות צפון אפריקה נהגו להחמיר על פי האר”י. הספרדים הקלו עוד בשתיית יין עד שבוע שחל בו ומנהג ירושלים לשתות אפילו בשבוע שחל בו. ומכאן שנהגו לשתות כוס של הבדלה במוצאי שבת חזון והאשכנזים נהגו להשקותו לקטן. מיץ ענבים בכלל יין, ושאר משקאות חריפים מותרים.
בניה ושיפוצים
בתשעת הימים יש להימנע מ”בניין של שמחה”, כלומר, שיפוץ שבא לצורך הרווחה ותענוג. אך אם השיפוץ בא לתקן קלקול (כגון: סיוד לאחר נזילת מים וכו’) – מותר. שיפוץ אותו החלו לפני ימי בין המצרים -מותר להמשיך בו עד ר”ח אב, ובשעת הצורך ניתן להקל עד שבוע שחל בו ט’ באב. יש להימנע מלקנות, לשכור או להיכנס לדירה חדשה, ורצוי אף להימנע מחיפוש דירה בימים אלו.
ברכת שהחיינו
מותר לחדש בגדים בשבתות בין המצרים עד ר”ח אב, ומותר לקנות בגדים על מנת ללבשם בשבת. כמו כן בגדים אשר אין מברכים עליהם שהחיינו – מותר לחדש.
כמו כן, אין לקנות חפצים חדשים שיש בקנייתם שמחה יתירה המחייבת ברכת שהחיינו, כגון: מכונית, ספה, מזנון, שטיח וכיוצא בזה.
בתשעת הימים יש להימנע מקניות משמחות למטרת “הרווחה”. אך אם קונה את החפץ לצורך ממשי, כגון כאשר נתקלקל הישן ונצרך לו וכדו’ יש להקל ויברך שהחיינו לאחר תשעת הימים.
אם החפץ במבצע שיחלוף לאחר תשעת הימים – מותר לרכשו.
נזהרים מלברך שהחיינו על פרי חדש, ובשבתות של חודש תמוז – מותר. אם לא ימצא את הפרי אחר כך מותר לברך עליו “שהחיינו” גם בחול.
מברכים “שהחיינו” על מצווה כגון ברית מילה או פדיון הבן.
“כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה”, ובמהרה יהפוך ה’ לנו את הימים האלו לששון ולשמחה. אמן.
ערך ע”פ פניני הלכה ומקורות נוספים: הרב יוני לביא
