1. בארמון המלך
היא גדלה כנסיכה בביתו של מלך מואב, עַם שהיה עוין את ישראל ושקוע עד הצוואר בעבודה זרה. פירוש שמה במואבית הוא 'קורבן'.
2. הבגידה
זוכרים את נחשון בן עמינדב? הגיבור שקפץ למי ים סוף הסוערים והוביל את עם ישראל אחריו. ובכן, בנו אלימלך עשה את ההפך. הוא נטש את תושבי בית לחם בזמן הבצורת והרעב, ולמרות שהייתה לו יכולת לפרנסם הוא העדיף לשמור את הונו לעצמו והסתלק באישון לילה לארץ מואב. בניו התחתנו עם בנות המקום ומחלון נשא לאישה את רות.
אך המזל לא מאיר פנים למשפחה, הם ירדו מנכסיהם וזמן קצר לאחר מכן אלימלך נפטר.
3. הנאמנת
נעמי שמחליטה לשוב לארץ חומלת על כלותיה. היא עושה הכול כדי לשכנע אותן להישאר בארמון אביהן. "אתן עוד צעירות ויפות. כאן יש לכן עתיד ותקווה. מה ייצא לכן מללכת עם חמותכן הזקנה לארץ זרה?". עורפה מקבלת את עצתה, נושקת לה וסבה על עקביה.
אך רות לא מוכנה להרים ידיים. למרות שנעמי מסבירה לה את המשמעות הכבדה של להיות יהודייה, ועל אף הקשיים הצפויים לה בארץ זרה, היא דבקה בעמדתה: "אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין. עַמֵּךְ עַמִּי וֵא-לֹהַיִךְ אֱ-לֹהָי!".
4. השופט
שתי הנשים סובלות מבדידות ועוני עד כדי חרפת רעב. רות שחסה על חמותה, יוצאת ללקט שיבולים בשדה יחד עם העניים. צניעותה, מסירותה והקפדתה על ההלכה מושכות את תשומת ליבו של בעז, איש עשיר ומכובד ששפט את העם. הוא מגלה שהיא כלת דודו אלימלך ומקרין כלפיה יחס חם ואוהד.
5. בגורן בלילה
נעמי דוחפת את כלתה לבצע מעשה נועז: להתגנב בלילה אל השדה, למצוא שם את בעז לבדו ולבקש ממנו 'לגאול' אותה – לקיים את מצוות הייבום ולשאת אותה לאישה. היה אומנם מי שקדם לו מבחינת הקירבה המשפחתית, אך האיש נרתע מהצעד הזה. באותם ימים היו שערערו על האפשרות של יהודי להתחתן עם מי שבא מהעם המואבי המקולקל והאכזר, ככתוב בתורה "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'" (דברים כג,ד). בעז, לעומתו, דבק במסורת תורה שבעל פה לפיה האיסור הוא דווקא על הגברים המואבים, אך הנשים מותרות, ואדרבה, רות הוכיחה לעין כל את טוב ליבה ואת מידת החסד שבה.
בעז נושא את רות לאישה ולמרות שבמשך עשר שנים בהן הייתה עם מחלון לא היו להם ילדים, מיד כשהיא נישאת לבעז היא זוכה להריון ובנם מקבל את השם 'עובד'.
6. מגילת החסד
את סיפורה של רות כתב שמואל הנביא, מייסד מלכות ישראל. היא נקראת בבוקר חג מתן תורה, ואחד הטעמים לכך הוא שהליבה של התורה היא החסד, ורות היא דוגמא חיה לכך. הנסיכה המואבית גם מלמדת שהדבקות בתורת ישראל עשויה להיות כרוכה בקשיים ובהתמודדויות, אבל מי שיהיה מוכן לבחור בטוב יזכה לגדולה.
7.אִמָּהּ של מלכות
רות זכתה לאריכות ימים מופלגת. היא ראתה את דוד נִינָהּ מולך על ישראל, ושלמה בנו העמיד לה כיסא מכובד לצידו. על פי המסורת רות קבורה לצד ישי נכדה, בגבעת תל רומיידה בחברון.
גרות צדק רבות בוחרות גם היום להיקרא רות, על שמה. הנערה המואביה שבחרה בעם ישראל, באלוקיו ובתורתו, הפכה לסמל של תקווה, והותירה מסר לדורות עולם: עם ענווה, נחישות ורוח איתנה ניתן לנצח את כל המכשולים ולהיות שותפים בצמיחת קרן הגאולה.
