היום לפני 45 שנים הנשמה שלי ירדה לעולם.
בתור ילד הייתי מסתכל על אדם בגיל כזה בתור קשיש מופלג.
והנה, לא הספקתי למצמץ, ואני שם.
איך ראוי לחגוג אירוע כזה?
עם עוגה ומתנות, כמובן.
אז לגבי עוגה אני סומך על הילדים שלי שיכינו משהו.
לגבי המתנות, הנה הן לפניכם:
45 מתנות יקרות ערך שהחיים לימדו אותי.
את חלקן קלטתי מהר ואת האחרות הבנתי בדרך הקשה.
את חלקן למדתי בעצמי ואת האחרות קיבלתי מאחרים.
אם אחת מהן מדברת אליכם, אתם מוזמנים לצרף אותה לתרמיל של מסע החיים שלכם:
1. הוויז הוא המצאה מדהימה. הוא מסביר מעולה איך להגיע אל היעד בדרך הכי מהירה וקלה. מה שהוא לעולם לא יידע לומר זה: מהו היעד? את זה אני חייב לגלות בעצמי.
2. זו עובדה: אין אף אדם בעולם עם טביעת אצבע כמו שלי.
אך זהו רק ביטוי לדבר עמוק יותר: גם הנשמה שלי היא יצירת מופת חד פעמית ואין עוד כמותה בעולם.
מכאן מתבקשת השאלה המטלטלת: מה עבר לאלוקים בראש, כשלמרות שהיו לו 8 מיליארד אנשים, הוא בחר להביא לעולם דווקא אותי?!
3. לא במקרה נולדתי דווקא בארץ הזו ובדור הזה, דווקא למשפחה הזו ולהורים האלו, עם היתרונות שלי והחסרונות שלי. הכול נחוץ ומדויק להשלמת השליחות שבגללה באתי לעולם.
4. מה שהכי קשה לי – עשוי להיות התיקון שלי. הדבר איתו אני נאבק ומתייסר כל הזמן – הוא אולי הסיבה בגללה נשלחתי לכאן.
5. אני זה לא הכעס שלי ולא החרדות שלי. לא הדיכאון שלי ולא החטאים שלי. לא הלחץ שלי ולא הצלקות שלי.
כל אלו הם ‘לבושים’ שעשויים לעטוף את ה’אני’ ולהתחזות אליו. עליי לשים לב לא להתבלבל בין הגרעין לקליפות.
6. מה אני באמת? אני אור אינסוף בתוך גוף. אני חתיכת אלוקות שמתגלה בארץ. אני הופעת ה’ בעולם. אני מעיין של אהבה וכוח וחסד וגבורה.
וכן, אני מסוגל להתמודד עם כל השדים והשלדים שמאיימים עליי מבחוץ ולנצח אותם.
7. חשוב שאדע להעריך את עצמי אבל לא לעוף על עצמי. לשמוח במה שהשגתי אבל להאמין שאני מסוגל להרבה יותר.
8. זמן הוא הדבר היקר ביותר בעולם. כל שעה וכל דקה של חיים הן פנינה בשרשרת יפהפייה וחבל להשחית אפילו חלק קטן ממנה. כמה מוזר לראות אנשים שמשקיעים שבועות בלתכנן חופשה, ולא מקדישים רגע כדי לתכנן את החיים שלהם.
9. המחשה מעשית לסעיף הקודם: במקום לבזבז שלוש שעות מהחיים בלהתמודד עם סתימה בצנרת, מנעול תקוע או מוצר חשמלי שהתקלקל, לא עדיף לשלם 250 ₪ לאיש מקצוע שיפתור את הבעיה תוך 3 דקות?
10. קואוצ’ר מוסמך לימד אותי פעם: שעה אחת של תכנון חכם מראש, חוסכת ארבע שעות של עבודה קשה. והוא מה זה צודק.
11. ומכיוון שונה אחר: זמן הוא כמו כסף – אם לא נשאר לך ממנו – סימן שאתה לא יודע לנהל אותו (ואפשר ללמוד את זה…).
12. אם יש לך שמונה שעות ביום כדי לחטוב עצים, לפחות שעה או שעתיים תשקיע בלהשחיז את הגרזן שלך. התפוקה שלך תהיה הרבה יותר גדולה.
ובמילים אחרות: ההשקעה החשובה ביותר היא בללטש ולשפר את האישיות שלנו.
13. מיקוד – אדם אחד לא יכול להיות מוכשר בכל דבר. כדאי לבחור תחום אחד או שניים שמדברים אליי, ולנסות להיות בהם הכי טוב שאני יכול.
14. אם תעשה שוב ושוב את מה שעשית – תקבל את אותה תוצאה שקיבלת.
מה שאומר שמי שרוצה להגיע למקום חדש – חייב לצאת מאזור הנוחות שלו. לנסות דברים שונים ולצעוד בשבילים שהוא לא פסע בהם עד כה.
15. דברים שאחרים לא יוכלו לעשות טוב כמוך – עשה בעצמך. למשל, להיות הורה לילדים שלך.
דברים שאחרים יוכלו לעשות כמוך ואף טוב ממך – אל תירתע מלחפש מחליפים ועוזרים ולשלם להם כסף. שינקו, יבשלו, ישטפו, יסדרו ויעצבו, ואתה תתמסר למשימות שרק אתה יכול לעשות.
16. לא לפחד מטיפול פסיכולוגי!
אין הבדל בין להיעזר ברופא שיניים כשכואבת לך השן, לבין לפנות לפסיכולוג כשכואבת לך הנפש.
וכן, גם לשלם על זה כמה שצריך. איכות החיים שלנו חשובה יותר מכסף.
17. כנ”ל לגבי היעזרות ביועץ זוגי או מנחה הורים. גם אם נדמה לך שאתה מבין בתחום ואפילו יכול לייעץ לאחרים, כשמדובר בך, זכור: גם סַפָּר צמרת לא מתעסק בשיער של עצמו. הוא הולך אל מקצוען אחר שיעזור לו בזה.
18. התירוץ: “איחרתי כי היה פקק” – אינו קביל. הרי ידעת שעלולים להיות עיכובים בדרך. למה לא לקחת טווח ביטחון ויצאת מוקדם יותר?
19. גם התירוץ “לא שמתי לב”, אינו קביל. הוא תיאור של מה שקרה ולא הצידוק שלו. אדרבה: שים לב!
20. וכנ”ל התירוץ: “לא היה לי זמן”. הרי היה לך זמן, אלא שבחרת לעשות בו דברים אחרים. כנראה, העניין הנוכחי אינו מספיק חשוב בעיניך כדי שתשבץ אותו בתוך הלו”ז שלך, ואולי זו בדיוק הבעיה.
21. האתגר הגדול הוא לא לתת לשוטף לשטוף אותך, ולמצוא את הזמן לדברים שאינם דחופים אבל הם חשובים באמת.
22. ביקורת היא דבר נהדר. כלומר, לקבל ביקורת. זהו אחד הכלים האפקטיביים ביותר להתקדמות בחיים.
23. לתת ביקורת זה כבר סיפור אחר לגמרי. זו אומנות המצריכה מיומנות: איך, מתי ולמי להגיד.
אם אתה לא יודע לעשות אותה כמו שצריך, עדיף שלא תיקח סיכון. הנזקים עלולים להיות גדולים.
24. גם המינון קריטי – 5:1. על כל מילה של ביקורת חייבות להיאמר לפחות חמש מילים של פרגון והערכה, וכל המרבה הרי זה משובח.
25. ההפך מלשכוח זה לרשום. אם אתה באמת רוצה לזכור מטלה – דאג לשבץ אותה ביומן שלך או עשה לה תזכורת בטלפון. אחרת, למה שתזכור אותה? אתה הרי עמוס בטירוף.
26. אם כולם אומרים לך כל הזמן שכוייח ומסמנים לך רק לייקים – בדוק אם עשית משהו משמעותי בחיים שלך. כי מי שאין לו מתנגדים ומבקרים, יש חשש שהוא ‘נחמד’ מידי ולא מעז לומר שום דבר משמעותי שיזיז למישהו את הגבינה.
27. הפעם הראשונה שאתה קולט מה ההורים שלך עשו למענך, זה כשנולד לך הילד הראשון שלך.
ולכן, אם ההורים שלך עוד כאן לצידך חבק ונשק אותם ותגיד להם אלף פעמים: תודה!
28. על כיסא האחריות אין מקום לשניים. אם אתה תיקח על עצמך את האחריות על שיעורי הבית של הילדים הקטנים שלך או את העולם הרוחני של המתבגרים שלך – איך הם ילמדו לקחת את האחריות הזו על עצמם?
29. זוגיות טובה היא לא דבר שזוכים לו אלא דבר שבונים אותו. הוא כרוך בעבודה מתמשכת ולפעמים קשה.
הבשורה הטובה היא שאתה עושה אותה עם האדם שאתה הכי אוהב בעולם ולפירות שלה יש טעם גן עדן.
30. אלוקים לא נמצא רק בבית הכנסת ובין דפי ספרים ישנים.
הוא נמצא קודם כל בליבם של בני אדם, כולל אלו שכופרים בו ומתריסים נגדו. גם אותם הוא מלווה בכל מקום ובכל רגע.
31. התורה אינה אוסף סיפורים מעניינים יותר או פחות על דברים שקרו פעם. היא אינה היסטוריה אלא אקטואליה. היא מדברת עלינו ואלינו כאן ועכשיו. השאלה היא האם אנחנו יודעים להקשיב.
32. הצהרות אמונה גדולות אינן מספיקות כדי לשנות את האדם ולמגר את יצריו. רק לתורת חיים שתחדור לפרטים ותכלול מצוות מעשיות וסעיפי הלכות, יש סיכוי לעשות זאת.
33. ההלכה איננה ‘בעיה’ שצריך להתמודד איתה או ‘מכשול’ שרצוי לעקוף אותו. היא הדרך הנכונה והטובה ללכת בה.
34. ‘הדתה’ אינה מחלה. הדתה זה כמו ‘הטבה’. מתנה שאתה רוצה לתת לאדם שאיכפת לך ממנו ובדיוק בגלל זה אתה מציע לו להתחבר אל עצמו ואל נשמתו, אל מורשתו ואל אלוקיו.
35. “חייה ותן לחיות” לעומת זאת, זו אמירה שנדמית מוסרית אבל מבטאת אגואיזם וניתוק: עשה מה שבא לך רק אל תפריע לי.
36. לשאלות גדולות אסור לתת תשובות קטנות. מוטב לשתוק ולומר ‘אני לא יודע’.
37. תפילה זה לא לבוא לבית כנסת ולדקלם קטעים שאנשים שאני לא מכיר חיברו לפני המון שנים.
תפילה היא מפגש מופלא בין אלוקים ואדם. רגעי קסם בהם אנו עוצרים את מרוץ החיים המטורף ומרימים עיניים ולב אל השמים.
38. שבת איננה ‘סוף השבוע’ אלא השיא שלו או יותר נכון הנשמה שלו. איסורי השבת נועדו ליצור מסגרת שלתוכה יש ליצוק תוכן, אבל מרוב שהתמקדנו ב’שָׁמוֹר’ – מה לא עושים, שכחנו את העיקר שהוא ה’זָכוֹר’ , התוכן החיובי שמאיר את היום הזה.
39. איזו זכות מדהימה זו לחיות בדור של גאולה. את מה שמשה רבינו היה יכול רק לחלום עליו, ורבי יהודה הלוי התגעגע אליו בשירתו, אני יכול לגעת, לחבק ולנשום אל תוכי.
40. המילה הראשונה שיהודי אומר ביום היא ‘תודה’ – מודה אני. המפתח החשוב ביותר לחיים מאושרים זה להיות אדם מכיר תודה.
41. כמה שנים נחיה פה בעולם – זה לא לגמרי בידינו. מה נעשה באותן שנים – זו כבר הבחירה שלנו. איך אמר פעם אדם חכם? במקום להתאמץ להוסיף שנים לחיים שלך, עדיף שתנסה להוסיף חיים לשנים שלך.
42. זִקְנָה יותר משהיא תלויה בשנים, היא נעוצה בגישה. אפשר למצוא קשיש בן 90 שופע רעננות והתחדשות, ונער בן 15 מקובע ויבש.
43. יום הולדת אינו רק היום בו נולדתי פעם לפני X שנים. זה היום בו נולדת לי עוד שנה חדשה ואני מקבל משמים מתנה של 365 ימים שֶׁתּוֹלִים בין עיניים סקרניות ושואלים: באיזה תוכן אתה מתכוון למלא אותנו?
44. כשאדם חוגג יום הולדת שואלים אותו “מה הגיל שלך?”
‘גיל’ בעברית זה ‘שמחה’, כך שבעצם יוצא ששואלים אותו: מה השמחה שלך? כמה אתה שמח? האם יותר משנה שעברה?
כי יהודי שחי נכון וצועד בדרך הטוב, צריך להיות אדם שמח ומאושר יותר משנה לשנה.
ומה אתכם? מה הגיל שלכם?
45. את המתנה האחרונה אני כבר משאיר לכם, חברים. האם יש משהו שהחיים לימדו אתכם ותהיו מוכנים לחלוק איתי?
