1. פרשנדתא
שמו היה שלמה ירחי. משפחתו הגיעה מהעיר לוניל שבצרפת (Lune בצרפתית זה ירח). הוא נולד בדיוק היום, ה' באדר, לפני כאלף שנה, בשנה בה נפטר רבינו גרשום מאור הגולה.
הוא הפך להיות גדול מפרשי התנ"ך והתלמוד, ראש ישיבה ופוסק הלכה וקשה לדמיין את לימוד התורה שלנו בלעדיו. כינו אותו 'פרשנדתא' – פרשן הדת ו'רבן של ישראל'.
2. היהלום
האגדה מספרת שהוריו היו חשוכי בנים במשך שנים רבות. יצחק, אביו, היה סוחר באבנים טובות וברשותו הייתה אבן נדירה ויקרה שהמלך היה מעונין בה עבור פסל שרצה להקים. כדי להימנע מלסייע לעבודה זרה אביו הפיל את האבן בטעות, כביכול, מעבר לסיפון האונייה בה נסע והעמיד פנים שהוא מצטער על האובדן. המלך ריחם עליו ופטר אותו מעונש אך גם ללא כל שכר. בעקבות האירוע נגלה אליו אליהו הנביא שבישר לו שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.
3. השקע שבקיר
מסופר גם שאימו ההרה של רש"י הלכה ברחוב בוורמייזא, ופרש נוצרי שדהר על סוסו עמד לדרוס אותה. היא נלחצה אל הקיר שמאחוריה ובדרך נס נוצר שם שקע והיא והעובר שברחמה ניצלו. עד היום תיירים מגיעים למקום כדי לראות את הגומחה שבקיר.
4. הסוחר
בגיל עשרים עזב רש"י את צרפת ונסע לגרמניה ושהה שם כעשר שנים ולמד מגדולי החכמים. כשחזר הכירו במהרה את ענקיותו בתורה. הוא הקים ישיבה שמשכה אליה את טובי הלמדנים, כיהן כדיין ונשלחו אליו שאלות בהלכה מכל רחבי היבשת. רש"י סירב לקחת שכר על עבודתו התורנית והעדיף להתפרנס ממסחר.
5. הבנות והנכדים
לרש"י לא היו בנים, אבל היו לו שלוש בנות – יוכבד, מרים ורחל, וחתנים ונכדים תלמידי חכמים גדולים. חלקם הפכו להיות מבעלי התוספות ואף חלקו לפעמים על סבא שלהם, ביניהם – הרשב"ם, ריב"ם ורבינו תם, רבי יצחק הזקן ורבי יהודה בר נתן.
רש"י עצמו לא בא ממשפחה מיוחסת, אבל כיום רבים מבקשים להתייחס אליו ולראות עצמם כצאצאיו.
6. הקונטרסים
רש"י חי כ-500 שנה לפני המצאת הדפוס ולכן פירושו לתורה הועתק ידנית ונפוץ לכל עבר במחברות המכונות 'קונטרסים'. גם הם הועתקו הלאה והדבר גרם לעיתים לשיבושים וטעויות. רש"י עצמו שדרג את פירושו והוציאו בחייו לפחות בשתי מהדורות.
הפירוש התפשט במהרה בעולם היהודי בזכות בהירותו ופשטותו, אך יש בו גם עומק רב ונכתבו עליו עד היום כמאה פירושים שונים! השל"ה הקדוש אמר עליו: "בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים מופלאים כי חיברו ברוח הקודש".
7. חדשן המילים
על אף ששפת אימו היתה צרפתית, רש"י בחר לכתוב את פירושו בעברית ומידי פעם הוסיף את תרגום המילה לצרפתית העתיקה שהייתה מקובלת בזמנו. הוא חידש כאלף ושלוש מאות מילים בעברית (אליעזר בן יהודה המציא רק 300…), ביניהן: אילוף, בדחן, בליטה, גמגום, הוכחה, הסכמה, סניף, הרתחה, כלום, נופש, תמוה.
8. הכתב והתפילין
כתב רש"י כלל לא הומצא על ידיו. מדוע הוא מכונה כך? כי פירושו הודפס לראשונה בשנת 1475 באיטליה, וכדי להבדילו מגוף הטקסט המקראי, עשו אותו בפונט נפרד שהיה מקובל באותם הימים. מאז זכה סוג הכתב הזה לכינוי המכובד 'כתב רש"י'.
גם שיטת סידור הפרשיות בתוך התפילין המכונה שיטת רש"י קדומה יותר, אבל מיוצגת על ידו, נפסקה בשולחן ערוך והתקבלה בכלל ישראל.
9. המפות והקינות
רש"י לא זכה להגיע לארץ ישראל כל ימיו אך אהב אותה מאוד. ביטוי לכך אפשר למצוא בנטייתו לשרטט מפות ותרשימים של הארץ בכמה מקומות בפירושיו. המפות גסות מאד ואינן מדויקות אבל צורפו מתוך רצונו להמחיש ללומדים עד כמה שאפשר את דמותה של הארץ.
בימיו של רש"י התרחש מסע הצלב הראשון ונרצחו עשרות אלפי יהודים באירופה. הוא חיבר פיוטים וקינות על מצבו הקשה של עם ישראל בתקופתו, חלקם נאמרים על ידי יהודי אשכנז בסליחות.
10. פשוט לא יודע
מלבד גדלותו בתורה הייתה לרש"י אישיות קורנת ולבבית ומידות נעלות, ובראשן ענווה. הדבר בא לידי ביטוי כמה פעמים בפירושו לתורה כשלא התבייש לכתוב לפעמים: "איני יודע מה מלמדנו". הוא היה יכול לשתוק ולא לומר דבר, אבל העדיף להודות שאינו יודע ולהזמין את הבאים אחריו לחקור כדי לגלות מה כוונתה האמיתית של התורה.
רש"י הלך לעולמו בגיל 65 שנה ונקבר בעיר הולדתו טרואה. האגדה מספרת כי נשמתו יצאה בזמן שעסק בפירוש למסכת מכות, דף י"ט בכותבו את המילה "טהור".
