שלום מיכאל.
האמת היא שאתה מתאר תופעה מוכרת שאפילו מופיעה בגמרא: “לית כתובה דלית בה תיגרא” (שבת קל,א). חז”ל כבר אמרו שאין חתונה שלא תהיה בה מריבה כלשהי בין הצדדים. זו תוצאה טבעית וכמעט הכרחית כשבאים ליצור משהו משותף בין שני אנשים ובין שתי משפחות, כשלכל אחד מהצדדים דפוסי מחשבה, סדרי עדיפויות והרגלים משלו.
איך זה שעד עכשיו הכול היה בסדר, אתה שואל? פשוט מאוד. בזמן הפגישות זה היה רק אתה ותמר. הרומנטיקה לבלבה ושיחנ”שתם בכיף אל תוך הלילה. אבל הכול היה עדיין ‘באוויר’. האירוסין עשו לכם סוויץ’ והורידו אתכם החיים. עכשיו צריך להפיק חתונה, שבת שבע-ברכות, לדאוג למקום מגורים, להתעסק בענייני כספים, וכל זה מציף פערים ומייצר וויכוחים שלא היו קודם. הרי לא גילית על תמר דברים שהיא הסתירה ממך עד כה, נכון? פשוט החיבור ביניכם עלה קומה וחידד גם פערים שיש ביניהם. זה דבר שעשוי לקרות לכל אורך החיים המשותפים ולא צריך להיבהל ממנו. אדרבה, זה מעיד שכל אחד מכם שומר על זהותו ועל רצונותיו, ולא מקטין או מוחק את עצמו בפני בן זוגו. יש בכך פוטנציאל להפריה והעשרה הדדית וליצירת איזונים בריאים בבית שתבנו בע”ה יחד.
הנה 5 דברים חשובים:
א. להכיר בכך שזה חלק בלתי נפרד מהחיים הזוגיים.
ב. לא חייבים להסכים על כל דבר עם בן הזוג, אך חייבים לכבד אותו ואת רצונותיו.
ג. להבין שאין ‘אמת אבסולוטית’, אלא שתי עמדות שונות והמשימה שלנו היא לפלס ביניהן את השביל המשותף שלנו מתוך הקשבה, התחשבות והרבה אהבה.
ד. הכירו בכך שכאשר שני צדדים מנסים לבנות דבר משותף, אף אחד לא ישיג במאה אחוז את רצונו. אך עם רצון טוב והתחשבות אפשר להגיע כמעט תמיד להסכמות. במקרים יוצאי דופן כאשר מרגישים שלא ניתן להתגבר לבד על הפערים שווה להיעזר בגורם חיצוני אובייקטיבי שיסייע.
ה. הזכירו לעצמכם כל הזמן שעצם הקשר והאהבה שלכם הם מעל לכל וויכוח, והאמינו שאת חילוקי הדעות תצליחו בעז”ה לפתור ביחד.
וטיפ אחרון לגביכם: עשו במהלך תקופת האירוסין גם שבתות ביחד. יממה שלמה בה לא תתעסקו כלל בארגונים ובכספים, ותתרכזו בלהיות יחד בכיף ולבנות את הזוגיות שלכם.
כדאי גם בימות החול לייחד פה ושם פגישה שתזכיר את תקופת הדייטים. תשחנ”שו, תטיילו, תלמדו יחד, תדברו על בית חלומותיכם, ובע”ה תזכו לבנות זוגיות יפה באהבה ואחווה, שלום ורעות.
*******************************************************