1. להחזיר את לוט
זה התחיל לפני 4,000 שנה אצל אברהם אבינו. כשהוא גילה שאחיינו נשבה על ידי ארבעת מלכי מסופוטמיה, הוא יצא למלחמה ובמבצע נועז הצליח לחלץ את אחיינו.
עשרות שנים מאוחר יותר כשדינה נחטפת ונאנסת על ידי שכם בן חמור, קמים שני אחיה שמעון ולוי, הורגים את כל בני העיר שכם ומשחררים את אחותם.
2. אלוקים פודה שבויים
שחרור השבויים הגדול בהיסטוריה התרחש ביציאת מצרים. אלוקים הביא על מצרים עשר מכות ואילץ את פרעה העקשן לשחרר את עם ישראל שהיה שבוי בידיו.
בהמשך, כשהתקרבו לגבולות הארץ הכנעני נלחם בישראל ולקח ממנו שבי. עם ישראל השיב במלחמת חורמה והביס אותם. גם דוד המלך יצא לחלץ שבויים אחרי שנחטפו על ידי עמלקים שפשטו על העיר צקלג.
3. כמה לשלם?
לאורך שנות הגלות הארוכות, התופעה של חטיפת שבויים יהודים, נעשתה נפוצה מאד, אך האופציה של שחרורם במבצע צבאי – לא הייתה רלוונטית. לא היה לנו צבא וגם לא נשק והאפשרות היחידה לשחרר שבויים הייתה באמצעות תשלום כופר כספי גבוה.
4. המצווה הגדולה מכולן
"אין לך מצווה גדול כפדיון שבויים", אמר הרמב"ם ומנה שורה ארוכה של מצוות שמקיימים בעת פדיונם. עם זאת חכמים סייגו אותה וקבעו: "אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם" (משנה גיטין ד,ו). כלומר, אין לשלם מחיר מעבר לסביר, כדי לא לעודד את הגויים להפוך את הסחטנות הזו לשיטה. עם זאת הפוסקים אומרים שאם האדם עצמו משלם או בעל שרוצה לפדות את אשתו שנשבתה – להם מותר לשלם גם יותר מהמקובל.
5. הרב שבחר למות בכלא
במאה ה-13 נאסר רבי מאיר מרוטנברג, אחד מגדולי הראשונים, בגלל נסיונו להגר מגרמניה לארץ ישראל. הקיסר דרש 20,000 מארק תמורת שחרורו והרא"ש, תלמידו, החל לאסוף את דמי הכופר.
המהר"ם סירב להשתחרר תמורת הסכום העצום ובחר להישאר שבע שנים בכלא עד יום מותו. רק ארבע עשרה שנים לאחר מכן נרתם יהודי עשיר והקדיש את רוב רכושו כדי לפדות את גופת המהר"ם. מאז האירוע הזה נפסקה התופעה של חטיפת רבנים.
6. חטופים תמורת אסירים
מאז הקמת המדינה השתנו שני דברים:
האחד, זכינו ליכולת צבאית שמאפשרת לשחרר חטופים באמצעים צבאיים.
הדוגמא הבולטת לכך היא "מבצע יונתן" בו שוחררו 105 חטופים שהוחזקו באנטבה שבאוגנדה במבצע מזהיר שהותיר את העולם פעור פה.
הדבר השני, הוא אחזקה של שבויים ואסירים של האויב, כך שניתן לקיים עסקאות חילופין. בשלושת העשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה התבצעו כמה עסקאות כאלו, לעיתים של אלפי חיילים ערבים שנשבו על ידינו, תמורת עשרות חיילים ישראלים שבויים, במסגרת עסקה של "כולם תמורת כולם" של סיום מלחמה. כך קרה בתום מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת יו"כ.
7. מה עמדת נתניהו?
בשנת 1985 שוחררו 3 חיילי צה"ל שהוחזקו על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין בראשות אחמד ג'יבריל. ממשלת ישראל הסכימה לשחרר תמורתם 1151 מחבלים, ביניהם כאלו שדם רב על ידיהם ונידונו לעשרות מאסרי עולם.
שגריר ישראל באו"ם באותם הימים, בנימין נתניהו, כתב על כך בספרו "מקום תחת השמש":
"ראיתי בעסקת ג'יבריל מכה אנושה לכל מאמציה של ישראל לגבש חזית בינלאומית נגד הטרור. כיצד תוכל ישראל להטיף לארצות הברית ולמערב לאמץ מדיניות של אי-כניעה לטרור, כשהיא עצמה נכנעת בצורה מבישה כל כך? הייתי משוכנע ששחרור כאלף מחבלים שייכנסו לשטחי יש"ע יביא בהכרח להסלמה איומה של אלימות, שכן טרוריסטים אלה יתקבלו כגיבורים, כדוגמה של חיקוי לנוער הפלסטיני. …התוצאות לא איחרו לבוא. היום כבר ברור ששחרור אלף המחבלים היה אחד מן הגורמים שסיפקו מאגר של מתסיסים ומנהיגים שהציתו את אש האינתיפאדה".
8. עסקת טננבוים
איש עסקים ישראלי כושל שנקלע לחובות פותה על ידי החיזבאללה להגיע לדובאי לצורך עסקה לייבוא סמים לישראל. הוא נחטף והועבר ללבנון. בשנת 2004 שיחררה ישראל 450 מחבלים תמורת החזרתו ועימו גופות 3 חיילי צה"ל שנפלו בגבול לבנון.
בעולם הערבי, נתפסה העסקה כניצחון גדול של החיזבאללה, שידרגה את מעמדו של נסראללה ונתנה השראה לפלשתינאים. לפי הערכות מאות ישראלים נרצחו על ידי משוחררי העסקה.
9. כיצד יצא יחיא סינוואר מהכלא הישראלי?
בשנת 2006 תקפו מחבלים עמדות צה"ל סמוך למעבר כרם שלום. חייל השריון גלעד שליט היה בטנק מרכבה שנפגע. הוא לא הפעיל את המקלע שהיה בטנק אלא יצא ממנו ללא נשקו האישי והסגיר עצמו לידי המחבלים למרות שאלו כלל לא התכוונו לחטוף חייל.
במשך יותר מחמש שנים שליט הוחזק בשבי החמאס בעזה ובמהלכן נעשה בישראל קמפיין מסיבי לטובת שחרורו. התקשורת העניקה סיקור רחב להפגנות התומכות בכך, ואביו, נעם שליט, רואיין רבות.
באוקטובר 2011 שליט הושב לישראל במסגרת עסקה עליה חתמה ממשלת ישראל בראשות נתניהו, ובה שוחררו 1027 מחבלים, בהם מאות אסירי עולם. אחד מהם הוא יחיא סינוואר, מי שעומד היום בראש החמאס ופיקד על טבח השביעי באוקטובר.
10. האם צפויה עיסקה נוספת?
החמאס מחזיק כיום בעזה 136 חטופים, רובם חיים. בשבועות האחרונים מופעל לחץ אדיר לטובת השבתם "בכל מחיר", גם אם משמעות הדבר שחרור אלפי מחבלים, נסיגת צה"ל מכל רצועת עזה והותרת שלטון החמאס על כנו. התקשורת נותנת רוח גבית לעסקה, וכמעט לא משמיעה את קולם של בני משפחות החטופים הטוענים שכניעה כזו לדרישות החמאס היא מעשה אובדני ושלמרות הכאב הפרטי חובתנו כמדינה חפצת חיים להיצמד למטרת-העל של המלחמה: השמדת היישות הנאצית שצמחה על גבולנו כדי להגן על קיומו של כלל ישראל, ורק לאחר מכן לדאוג לפרטים ולהשיב את החטופים.
כיצד תכריע ממשלת ישראל בשאלה הזו? השאלה הזו נותרה פתוחה. מתברר שלמרות המחירים הנוראיים של עסקאות העבר, האפשרות שזה יקרה פעם נוספת – מרחפת בחלל האוויר.
