פעם בשביל לצלם היה צריך ללכת לצלם מקצועי. בהמשך פותחו מצלמות שוות לכל כיס והרבה אנשים יכלו לאפשר לעצמם לקנות מצלמה ולתעד.
השלב הבא היה כשהמצלמה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהטלפון הסלולארי. ומאותו רגע כבר אי אפשר היה לעצור את הסחף. אנשים מצלמים ומצלמים, מסריטים ומשתפים.
לכאורה, מה רע? סך הכול רוצים לשמור תמונה למזכרת.
אבל זה לא מדויק כי אובססיית הצילומים עלולה לגרום לנו להחמיץ את הדברים החשוב ביותר: להיות נוכחים כאן ועכשיו.
למה זה כך והאם יש אופציה אחרת? בכך עוסק הסרטון הבא: