95 ימים חלפו מאז האסון הנורא.
עוד באותו יום קיבלתי צו שמונה והוקפצתי לבסיס ומאז אני חי ביקום מקביל של קרבות דמים מול השטן החמאסי.
ובמלחמה כמו במלחמה – אין יום ואין לילה, אין חול ואין שבת.
וזה מה שהכי קשה לי. כי עד היום שבת הייתה עבורי הנשמה של השבוע. פיסת גן העדן שנתנה לי חמצן להחזיק ראש מעל המים ולצלוח עוד שבוע של עשייה. תמיד שמרתי בקפדנות על הלכות שבת והידרתי אותה באהבה ככל יכולתי.
ועכשיו בלי למצמץ בכלל אני מבעיר דלק שיניע קדימה מרכבת ברזל ששוקלת 65 טון, אני מפעיל מערכת קשר חשמלית ומתנהג ביום הכי קדוש בשבוע כאילו עכשיו סתם יום רביעי.
כן, אני יודע שזה מותר לפי ההלכה וזה תפקידי עכשיו, ועדיין…
לא אשכח איך כשאשתי, ענת, שהיא אחות מיילדת, הביעה פעם את הקושי הנפשי שלה לנסוע בשבת למשמרת בבית חולים, אמרתי לה בפשטות:
"תחשבי רגע: למה את שומרת שבת? כי ה' אמר. נו, אז במקרה הזה הוא אומר לך לנסוע בשבת".
אבל עכשיו שכבר שבת חמישית רצוף שאני לא שומר בכלל, משהו בלב שלי צורב. הלכתית אני מתנהג מאה אחוז, אבל אני מרגיש שחסר לי משהו שאני לא מצליח אפילו לתאר.
אתה מבין על מה אני מדבר?
יואב
עוד באותו יום קיבלתי צו שמונה והוקפצתי לבסיס ומאז אני חי ביקום מקביל של קרבות דמים מול השטן החמאסי.
ובמלחמה כמו במלחמה – אין יום ואין לילה, אין חול ואין שבת.
וזה מה שהכי קשה לי. כי עד היום שבת הייתה עבורי הנשמה של השבוע. פיסת גן העדן שנתנה לי חמצן להחזיק ראש מעל המים ולצלוח עוד שבוע של עשייה. תמיד שמרתי בקפדנות על הלכות שבת והידרתי אותה באהבה ככל יכולתי.
ועכשיו בלי למצמץ בכלל אני מבעיר דלק שיניע קדימה מרכבת ברזל ששוקלת 65 טון, אני מפעיל מערכת קשר חשמלית ומתנהג ביום הכי קדוש בשבוע כאילו עכשיו סתם יום רביעי.
כן, אני יודע שזה מותר לפי ההלכה וזה תפקידי עכשיו, ועדיין…
לא אשכח איך כשאשתי, ענת, שהיא אחות מיילדת, הביעה פעם את הקושי הנפשי שלה לנסוע בשבת למשמרת בבית חולים, אמרתי לה בפשטות:
"תחשבי רגע: למה את שומרת שבת? כי ה' אמר. נו, אז במקרה הזה הוא אומר לך לנסוע בשבת".
אבל עכשיו שכבר שבת חמישית רצוף שאני לא שומר בכלל, משהו בלב שלי צורב. הלכתית אני מתנהג מאה אחוז, אבל אני מרגיש שחסר לי משהו שאני לא מצליח אפילו לתאר.
אתה מבין על מה אני מדבר?
יואב
******************
יקירי,
ראשית אני חייב להצדיע לך ולאשתך על המסירות וההקרבה של שניכם למען כולנו. אתם אלופים ואני מאחל לך לשוב בקרוב עטור ניצחון ולשמור יחד עם רעייתך עוד הרבה שבתות מתוקות ושלוות בבית.
תראה, את הכלל ההלכתי אתה מכיר לא פחות טוב ממני: "פיקוח נפש דוחה שבת" (יומא פד,ב). נקודה.
השאלה היא איך להבין את 'דחיה' הזו?
אפשרות אחת היא לומר שפיקוח נפש הוא כה חשוב עד שיש בכוחו לבטל את השבת. הוא גובר עליה ומאפשר לנו, כביכול, 'להתעלם' ממנה ולפעול כאילו עכשיו יום חול.
קשה לנו עם תפיסה כזו.
בשכל אנחנו מבינים שזה מותר אבל בלב שוררת מועקה. כי כמו שטנק המרכבה שלך מוחץ את כל מה שעומד בדרכו, כך אנחנו מרגישים שבעצם אנחנו 'דורסים' את השבת, גם אם עושים זאת עם תעודת כשרות הלכתית.
אך יש עוד אפשרות.
והיא ההבנה העמוקה שאנחנו לא רומסים את השבת אלא דואים מעליה.
כי כשאתה לובש את מדי הזית המקודשים של צה"ל אתה כמו כהן בבית המקדש, עטור במצנפת וחגור אבנט, ועושה בדבקות את מלאכת הקודש של הקרבת התמיד, בשבת בדיוק כמו בחול.
כי בעת הזאת כאשר עם ישראל נמצא במלחמת מצווה כנגד מבקשי נפשו אתה זוכה, יואב , להתכלל באבוקת הנצח של כנסת ישראל ולהתחבר אל מקור החיים, אל ריבון העולמים. בימים הגדולים האלו אתה מתנהל בספירת חיים שגבוהה יותר מהחלוקה הרגילה של העולם שלנו שבו יש אבחנה בין חול לשבת.
אתה זוכה, וכמותך גם אשתך היקרה, ששותפה עם בורא עולם במעשה הנאצל של המשכת חיים מאוצר הנשמות העליון, לפעול במימד גבוה יותר. במציאות עליונה שרק מכוחה עם ישראל יכול להמשיך לחיות בימי החול ולקדש את היום השביעי.
נכון, אתה לא 'שומר שבת' במובן שהתרגלת אליו, אבל אתה 'שומר על השבת'.
כי שבת אינה רק יום בשבוע.
שבת היא מימד הקודש והנצח שקיים במציאות, ובו בעצם ניסו אותם מרצחים לפגוע באותה שבת מקודשת.
במילים אחרות, יקירי, אם עד שמחת תורה תשפ"ד שמרת שבת יום בשבוע, ב-95 הימים האחרונים טיפסת גבוה יותר ואתה 'שומר על השבת' שבעה ימים בשבוע. אתה קולט את זה?
אני מברך אותך ואת כולנו שגם הפעם עם הנצח ינצח.
שתזכה לשוב הביתה אל חלקת האלוקים שלך ולהרגיש את מתיקות גן העדן בכל שבת ובששת הימים שאחריה.
ראשית אני חייב להצדיע לך ולאשתך על המסירות וההקרבה של שניכם למען כולנו. אתם אלופים ואני מאחל לך לשוב בקרוב עטור ניצחון ולשמור יחד עם רעייתך עוד הרבה שבתות מתוקות ושלוות בבית.
תראה, את הכלל ההלכתי אתה מכיר לא פחות טוב ממני: "פיקוח נפש דוחה שבת" (יומא פד,ב). נקודה.
השאלה היא איך להבין את 'דחיה' הזו?
אפשרות אחת היא לומר שפיקוח נפש הוא כה חשוב עד שיש בכוחו לבטל את השבת. הוא גובר עליה ומאפשר לנו, כביכול, 'להתעלם' ממנה ולפעול כאילו עכשיו יום חול.
קשה לנו עם תפיסה כזו.
בשכל אנחנו מבינים שזה מותר אבל בלב שוררת מועקה. כי כמו שטנק המרכבה שלך מוחץ את כל מה שעומד בדרכו, כך אנחנו מרגישים שבעצם אנחנו 'דורסים' את השבת, גם אם עושים זאת עם תעודת כשרות הלכתית.
אך יש עוד אפשרות.
והיא ההבנה העמוקה שאנחנו לא רומסים את השבת אלא דואים מעליה.
כי כשאתה לובש את מדי הזית המקודשים של צה"ל אתה כמו כהן בבית המקדש, עטור במצנפת וחגור אבנט, ועושה בדבקות את מלאכת הקודש של הקרבת התמיד, בשבת בדיוק כמו בחול.
כי בעת הזאת כאשר עם ישראל נמצא במלחמת מצווה כנגד מבקשי נפשו אתה זוכה, יואב , להתכלל באבוקת הנצח של כנסת ישראל ולהתחבר אל מקור החיים, אל ריבון העולמים. בימים הגדולים האלו אתה מתנהל בספירת חיים שגבוהה יותר מהחלוקה הרגילה של העולם שלנו שבו יש אבחנה בין חול לשבת.
אתה זוכה, וכמותך גם אשתך היקרה, ששותפה עם בורא עולם במעשה הנאצל של המשכת חיים מאוצר הנשמות העליון, לפעול במימד גבוה יותר. במציאות עליונה שרק מכוחה עם ישראל יכול להמשיך לחיות בימי החול ולקדש את היום השביעי.
נכון, אתה לא 'שומר שבת' במובן שהתרגלת אליו, אבל אתה 'שומר על השבת'.
כי שבת אינה רק יום בשבוע.
שבת היא מימד הקודש והנצח שקיים במציאות, ובו בעצם ניסו אותם מרצחים לפגוע באותה שבת מקודשת.
במילים אחרות, יקירי, אם עד שמחת תורה תשפ"ד שמרת שבת יום בשבוע, ב-95 הימים האחרונים טיפסת גבוה יותר ואתה 'שומר על השבת' שבעה ימים בשבוע. אתה קולט את זה?
אני מברך אותך ואת כולנו שגם הפעם עם הנצח ינצח.
שתזכה לשוב הביתה אל חלקת האלוקים שלך ולהרגיש את מתיקות גן העדן בכל שבת ובששת הימים שאחריה.
