עשרה דברים שחשוב לדעת על הנצרות

הוא נולד לפני כאלפיים שנה למרים ויוסף מבית לחם. הרומאים שלטו אז בארץ ובית המקדש עוד עמד על תילו. בערך בגיל שלושים הוא החל לשאת דרשות ולקבץ סביבו תלמידים. ישו ראה עצמו כנביא, אך על פי התפיסה הנוצרית שהתפתחה בהמשך השנים הוא היה משיח ובן אלוהים ואימו התעברה באורח ניסי מרוח הקודש.

בעקבות התנהגותו הבעייתית ישו הוסגר על ידי היהודים אל הנציב הרומאי, פונטיוס פילטוס, שציווה לענותו ולהוציאו להורג בצליבה. לאורך הדורות הואשמו היהודים בהריגתו ורבים מאד נרצחו בגלל זה.

על פי התיאולוגיה הנוצרית מותו היה קורבן למען כפרת החטאים של האנושות כולה, והוא עתיד לשוב פעם נוספת באחרית הימים כדי לגאול את העולם.

שמו המקורי היה שאול והוא בא מהעיר תרסוס שבטורקיה. למרות שמעולם לא פגש את ישו הוא למעשה הדמות החשובה בנצרות ומי שהפך אותה מכת יהודית זניחה, לדת חדשה אוניברסאלית. כי בעוד שישו הכריז "אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים. לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַייֵּם" (בפועל הוא התנהג קצת אחרת, אבל נניח לזה), פאולוס קבע כי נכרים שרוצים להצטרף אל הדרך הזו די להם באמונה בלבד ואינם צריכים לקיים את מצוות התורה או לערוך ברית מילה.

פאולוס חיבר את רוב האיגרות שב"ברית החדשה" והפיץ את הנצרות בין הגויים. בסופו של דבר הוא נאסר, נשלח לרומא למשפט ושם הוצא להורג.

היהדות דחתה את הנצרות בתוקף כבר מהרגע הראשון וכמה עשרות שנים לאחר מותו של ישו הטיל רבן גמליאל על חכם בשם שמואל הקטן (שֶׁכֻּנָּה כך בגלל ענוותנותו) לחבר ברכה נוספת כנגד המשומדים והכופרים, והיא שובצה בתפילת שמונה עשרה.

חז"ל וגדולי ישראל לאורך הדורות השתמשו בביטויים חריפים כנגד הנצרות, והרמב"ם אף הגדיר אותה כעבודה זרה. חלק מהאמירות הללו הושמטו או שונו מפחד הצנזורה הנוצרית.

הפריצה הגדולה של הנצרות התרחשה במאה ה-4 לספירה, כאשר קונסטנטינוס קיסר רומא החליט להתנצר ולהפוך את אמונתו החדשה לדת הרשמית של האימפריה. בהמשך הנצרות התפשטה במושבות שהקימו הכובשים האירופאים ברחבי העולם.

על מנת להעמיק את השפעתה הפעילה הכנסייה את ה'מיסיון'. תנועה שמטרתה להחדיר את הנצרות בכל מקום. לשם כך הם השתמשו בכל האמצעים: הטפה ופיתוי, מצד אחד, ואיומים וכפיה בכוח, מצד שני. בין המאות ה-11 וה-13 יזמו האפיפיורים את סדרת 'מסעי הצלב'. הם החלו כניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי אך הפכו במהרה למלחמות רחבות באירופה, אסיה ואפריקה. מי ששילם את המחיר הגבוה ביותר היו היהודים. וקהילות שלמות נטבחו, נרצחו או התאבדו ובלבד שלא יעברו על דתם.

תפילת "אב הרחמים" הנאמרת בכל שבת בבית הכנסת תוקנה לעילוי נשמתם של אותם יהודים.

במקביל פעלה האינקוויזיציה, מוסד חקירות מיוחד שנהג בדרכים אכזריות כנגד הכופרים, כולל עינויי תופת, העלאה על המוקד, וכמובן, החרמת הרכוש לטובת הכנסיה.

גלילאו גליליי, פיזיקאי, אסטרונום ומתמטיקאי איטלקי, הועמד למשפט על ידי האינקוויזציה בשנת 1633 בגלל תפיסותיו שהשמש עומדת במרכז וכדור הארץ נע סביבה, דבר שלא התיישב עם הקריאה הפשטנית של הנצרות את התנ"ך והוא אולץ לחזור בו ונשלח למאסר בית עד סוף חייו.

הספר המקודש לנצרות הוא הביבליה (Bible) הכולל את התנ"ך, אותו הם מכנים "הברית הישנה", ואיתו כרוכים כתבים של תלמידיו וממשיכי דרכו של ישו. הם כוללים 27 ספרים שנכתבו ביוונית עתיקה ומכונים "הברית החדשה" מתוך אמונה שהברית האלוהית עם ישראל הוחלפה בברית חדשה שאותה בישר ישו לכל אומות העולם.

מעניין שמקור הביטוי הוא יהודי ומופיע בתנ"ך: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה" (לא, ל-לב).

האם הנביא ירמיהו צפה את בשורתו של ישו?

ממש לא. מי שיתבונן בפסוקים יגלה שטענה כזו היא סילוף הכתוב להפך מכוונתו המקורית: החידוש עליו מדבר הנביא הוא שלעומת הפעם הקודמת בה הפרנו את הברית, הפעם נהיה נאמנים לה. מכל מקום לא מדובר על על תורה חדשה לעם אחר, אלא על חידוש הברית עם בית ישראל "וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם".

הנצרות רדפה את היהודים במשך שנים ארוכות והאשימה אותם ב'רצח האלוהים'. לטענתה בגלל חטאי היהודים וסירובם לקבל את ישו, הם איבדו את מעמדם ונדחו ומכאן ואילך הכנסייה ומאמיניה הם עמו של אלוקים. "ישראל שבבשר" הוחלפו ב"ישראל שברוח".

ומה לגבי היהודים? ובכן, עליהם נגזר להיות מפוזרים, רדופים ומושפלים לעולמי עד.

השיבה לציון אחרי אלפיים שנות גלות ובעיקר הקמת מדינת ישראל ונצחונותיה על אויביה, היו רעידת אדמה תיאולוגית והתרסקות של תיאולוגיית ההחלפה.

זו הסיבה שלקח לוותיקן ברומא כמעט חמישים שנה להכיר במדינת ישראל והדבר התרחש רק בשנת 1993.

הנאצים לא פעלו ממניעים דתיים אבל מכונת הרצח שהקימו רק קצרה את הפירות של השנאה ורצח האופי שביצעה הנצרות בעם היהודי לאורך אלפיים שנה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הגיע לידו של האפיפיור מידע מבוסס על ההשמדה השיטתית של העם היהודי, אך הוא בחר לשתוק ולא קרא למאמיניו להיות נאמנים למצפון, למוסר ולצלם אלוקים ולהציל יהודים ממוות.

לאחר השואה התנהל מאבק לא פשוט כדי להשיב לעם ישראל ילדים שהוריהם נרצחו והם הוחבאו במנזרים.

הרמב"ם מציע נקודת מבט מעניינת לתפקידה ההיסטורי של הנצרות.

בקטע שהיה נסתר לאורך דורות מאימת הצנזורה, הוא מסביר כך:

"אבל מחשבות בורא העולם אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו (=מוחמד), אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את ה' ביחד" (הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא').

הרמב"ם מסביר שהנצרות והאיסלם הניעו את העולם הפרימיטיבי ועובד האלילים צעד קדימה, בכך שהטמיעו בו מושגים של אמונה באל אחד, מצוות, התנהגות מוסרית ומשיח.

אומנם משולבים בכך תפיסות שגויות ועקומות, אבל התקצרה מעט הדרך של העולם אל האמונה המתוקנת שתופיע לעתיד לבוא.

האם משהו השתנה בתפיסה הנוצרית בשנים האחרונות? האם אחרי כל השנאה והאכזריות שהפגינו כלפינו יש עוד תקווה לשינוי?

ייתכן שכן. בשנת 1965 התקיימה ועידת הוותיקן השניה ועסקה בין השאר ב"יחס הכנסיה לדתות הלא נוצריות". בסופה פורסמה הצהרה הפותחת במילים "נוסטרה אטטה" (=בזמננו אנו) ובה יש שינוי יסודי ודרמטי בגישה הנוצרית:

"הכנסיה הקתולית מתייחסת בכבוד לאמונות אחרות שאינן נוצריות במהותן, שכן יש בהן קרן אור של אמת. נכון הדבר שהכנסייה היא עמו החדש של האלוהים, אף על פי כן, לא ניתן לדבר על היהודים כדחויים או מקוללים, כאילו הדבר נובע מכתבי הקודש. בזכרה את מורשתה המשותפת עם היהודים… הכנסייה מצטערת על כל השנאות, רדיפות וגילויי האנטישמיות שכוונו בזמן כלשהו או ממקור כלשהו כלפי יהודים".

חמש שנים לאחר פרסום ההצהרה שונתה התפילה הנוצרית, ובמקום הנוסח הקדום: "הבה נתפלל למען היהודים, למען יסיר האל הכל יכול את המחסום מליבם, ולמען יוכלו גם הם להכיר בישו אדוננו…", התקבל הנוסח החדש: "הבה נתפלל למען העם היהודי, הראשון לשמוע את דבר האל…".

בשנת 2013 פרסם האפיפיור מכתב גלוי בו רשם: "היהודים שמרו על אמונתם למרות הכול. אנחנו והעולם כולו לעולם לא נוכל להיות מספיק מכירי תודה להם על כך".

אין ספק שאי אפשר לכפר על רדיפות ורציחות ועל דם יהודים שנשפך כמים במשך אלפיים שנה, על ידי הצהרה או שתיים, אבל אולי סוף סוף הכנסייה פוקחת את עיניה אל מול המציאות של עם ישראל שקם לתחיה ומתחילה לעשות צעד קטן בכיוון הנכון.