מותר לשמוח על החיסול?

אני לא מבינה איך זה מסתדר עם מה שכתוב בתנ"ך "בנפול אויבך אל תשמח"? (משלי כד).

יש גם איזה מדרש שכשהמצרים טבעו בים אז ה' אמר "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!".

לפי זה לא ראוי ליהודים לשמוח ולחגוג כשבני אדם מתים, גם אם הם רשעים. לא ככה?

הדס

***************

שלום הדס.

הזכרת משפט שאמר שלמה המלך, אז נזכיר עוד משפט שלו:

"באבוד רשעים רינה" (משלי יא').

כלומר, אובדן של רשעים – הוא סיבה לשמחה.

נו, איך שני הפסוקים האלו מסתדרים?

ובכן, הגמרא (מגילה טז') עצמה שואלת זאת ומבחינה בין אדם מישראל שמתנגד אליך, שאז אסור לך לשמוח כשהוא נופל, לבין רשעים גויים שונאי ישראל, שמותר ואף צריך לשמוח על אובדנם.

לגבי האמירה של "מעשה ידי טובעים בים" – ובכן, היא נאמרה על ידי הקב"ה למלאכים, שלא היו צד בסיפור. אבל אנחנו שנרדפנו על ידי פרעה הרשע וצבאו, ועוד איך אמרנו שירה והיא אפילו הפכה לחלק מהתפילה שלנו כל בוקר – "שירת הים". בכל חנוכה אנחנו שרים: "לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ (טבח ומוות), מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.(האויב הנמשל ככלב נובח) אָז אֶגְמוֹר, בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ".

רב מחבלים רצחני כמו סאלח אל עארעורי מצווה גדולה לחסל וכל המקדים הרי זה משובח. כל רגע נוסף שלו בעולם משמעותו עוד שפיכות דמים, רוע ואכזריות.

ולכן, בתור יהודים שמאמינים בטוב ודבקים בו אנחנו שמחים מאד על סילוקו שמותיר את אוויר העולם טהור יותר ואת מדינת ישראל בטוחה יותר. אין להצטער על אובדן חיי אדם כשמדובר במי שבמעשיו השטניים איבד את צלם אלוקים שבאדם והתדרדר לתהומות של רוע.

אחד הדברים שעמדו ברקע של האסון הגדול של שמחת תורה היה שלא קלטנו מול איזה רוע ורשעות אנחנו מתמודדים והכלנו את נחש הצפע שהסתובב לידינו עד שהוא הכיש אותנו.

ברוך ה' שעכשיו אנחנו רואים את הדברים יותר בבהירות, ומבינים שמוטלת עלינו מלחמה שאין צודקת ומוסרית ממנה להשמיד את הרוע עד הסוף.

נתפלל שעם ישראל ימשיך להילחם בנחישות, בגבורה ובחוכמה וינצח את כל הקמים עליו, וכמו שאמר דוד המלך "ארדוף אויבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם" (תהילים יח').