העריצו אותו יהודים וגויים כאחד והוא השפיע על עולם ההלכה והמחשבה היהודי יותר מכל אדם אחר לפניו ואחריו.
עליו נאמר המשפט “ממשה עד משה לא קם כמשה”.
היום לפני 819 שנה נפטר ‘הנשר הגדול’. שמו היה רבי משה בן מיימון והוא נולד בעיר קורדובה בספרד אך כבר בגיל עשר נאלץ לברוח משם עם משפחתו למרוקו בגלל רדיפות המוסלמים. בהמשך הגיע בספינה רעועה לארץ ישראל וזכה לבקר במקום המקדש ובמערת המכפלה. הוא המשיך למצרים ושם התחיל להתפרסם בגדולתו בתורה והוכתר עד מהרה כמנהיג הקהילה היהודית.
בגיל 23 החל הרמב”ם לכתוב את פירושו למשנה, את ‘ספר המצוות’, ולאחריהם את היצירה הענקית שאין דומה לה – “המשנה תורה”. הספר הראשון שמקיף באופן שיטתי את כל תחומי ההלכה היהודית.
הרמב”ם היה רופא דגול ואף מלך מצרים נעזר בשירותיו, הוא היה פילוסוף נחשב בתרבות הערבית והאירופאית, ועד היום ניתן למצוא את תבליט דיוקנו בבית הנבחרים האמריקאי כאחד האישים שהשפיעו על החוקה של ארה”ב. איגרותיו של הרמב”ם הגיעו לכל העולם והעניקו תמיכה ועידוד לקהילות יהודיות נרדפות. יהודי תימן כה העריצו אותו והכירו לו טובה על חיזוקיו עד שהוסיפו את שמו לנוסח הקדיש שאמרו.
ספרו “מורה נבוכים” השאיר חותם עז על עולם האמונה היהודי, ואומץ ליבו ודבקותו באמת שימשו השראה לדורות רבים שבאו אחריו.
הרמב”ם סבל מהתנגדות עזה ואף זלזול מאנשים מסוימים, אך גם אליהם התייחס באצילות ובענווה.
הנה כמה פנינים יקרות מתוך כתביו:
________________________________
הרמב”ם נפטר במצרים, ובנו היחיד, רבי אברהם, מילא את מקומו. הוא ציווה להעלות את עצמותיו לארץ ישראל וקברו נמצא בטבריה.
