היי הרב. למרות שאני כבר 7 שנים בדייטים לא וויתרתי עד היום על שמירת נגיעה.
התאמצתי לשמור על הגבול הזה למרות שאני בחורה יפה מאד והרבה בחורים לחצו עלי 'לשחרר'.
לפני שבוע הכרתי בחור מקסים והקשר בינינו התחיל ברגל ימין.
אלא שכבר בפגישה הראשונה הוא אמר לי שלמרות שהוא דתי, הוא לא שומר נגיעה בפרנציפ.
לדעתו חלק מלהכיר בן זוג לעומק זה לבדוק את ההתאמה איתו גם בקטע האינטימי. אחרת יוצא ש'קונים חתול בשק' בתחום מאד חשוב בחיים.
עד היום רוב מי שהכרתי שלא שמר נגיעה, עשה זאת בעיקר כי לא היה בא לו. הפעם זה היה טיעון עקרוני שלא ידעתי איך להתמודד איתו…
שרון
*******************
שלום שרון.
פגשתי פעם בחור חילוני שאמר לי כך:
"אני משתגע מאיך שזה עובד אצלכם, הדוסים. איך אפשר להתחתן עם מישהי שהכרת רק לפני חצי שנה?! זה אשכרה 'לקנות חתול בשק'. הרי עד שאתה לא גר איתה לפחות שנתיים או שלוש, אין לך מושג איך היא באמת כבת זוג…"
מעניין אותי, שרון, מה הבחורצ'יק שלך אומר על הטיעון הזה. האם הוא גם מצפה שתגורו יחד כמה שנים, כדי להיות בטוח במאה אחוז ב'עיסקה' שהוא עושה?
תראי, נתחיל מהדבר הכי חשוב.
'שמירת נגיעה' איננה המלצה.
זוהי חובה גמורה מהתורה, בדיוק כמו שמירת שבת ושמירת כשרות.
בתור אנשים מאמינים אנחנו מתאמצים למלא את רצון ה' גם כשזה קשה, גם כשיש לכך מחירים ואפילו אם איננו מבינים עד הסוף את הסיבה.
על גבי זה אומר שבעיניי שמירת נגיעה היא 'שיקוי פלא' שתורם המון לבניה נכונה של הקשר ובירור האם האדם שמולי הוא האיש הנכון להיות לי לשותף ובן זוג לחיים ואבא לילדיי.
כי כשלא שומרים נגיעה מה שקורה הוא שמהר מאד מרגישים כימיה עם הצד השני. כך ברא אלוקים את האדם: החיבור הפיזי בין גבר לאישה מייצר עוצמות גדולות של ריגוש וחוויה, גם אם האדם שמולנו לא ממש מתאים לנו כפרטנר לחיים.
כתוצאה מכך הבירור החיוני האם זה האיש שאני רוצה לחיות איתו כשותף עד מאה ועשרים, האם הוא מתאים לי מבחינה אינטלקטואלית, נפשית, רוחנית וכו', מאבד את האובייקטיביות שלו.
יתירה מזו, בתור בחורה, יש בשמירת הנגיעה מנגנון הגנה וסינון מפני פגיעות. נתקלתי באינספור מקרים של בחורות ש'שחררו', כמו שכינית את זה, וגילו שדי מהר הקשר הסתיים, והן הרגישו מנוצלות, מרוקנות ומתוסכלות, מנסות לאסוף את רסיסי ליבן השבור.
התעקשות לשמור על הגבול הזה תעשה לך גם סינון טבעי מפני טיפוסים שטחיים שלא מתכוונים באמת לקשר רציני כמוך, אלא מוּנָעִים ממטרות אחרות.
לגבי הטענה העקרונית של הבחור שחיוני לבדוק מראש התאמה גם בקטע האינטימי – המציאות מוכיחה שזה לא נכון.
כאשר בודקים לעומק שיש התאמה וכימיה בין בני הזוג, שיש תקשורת טובה, רגישות והקשבה זה לזו, ומדובר בשני אנשים עם פתיחות בריאה ומודעות לגופם – אין שום סיבה בעולם שבבוא היום, אחרי שיכרתו ברית ביניהם והקב"ה יוסיף את ברכתו לקשר שלהם, שהם לא ימצאו את הדרך לבנות ביניהם חיבור נפלא ומענג גם בקטע האינטימי. המוני זוגות דתיים שומרי נגיעה שחיים באושר ובאהבה וכיף להם מאד גם בפן הפיזי, יוכיחו שה'תנאי' הזה אינו באמת נצרך.
מחזק אותך להמשך בדרכך ואל תשכחי לבשר לי בשורות טובות!