* “הוא היה כליל השלמות: שלמות בגאונות, שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה”
* “בעל מוח כזה לא היה במאה השנים האחרונות”
* הרב היה מלאך השם צבאות…צדיק יסוד עולם”
* “הוא היה בדורנו היחיד בין גדולי התורה, שהיה שולט בהלכה ובאגדה כאחת… כל מקצועות התורה היו ברשותו”
כך אמרו עליו גדולי התורה שחיו בימיו והביטו אליו בהערצה.
היום, ג’ אלול, מלאו 88 שנים לפטירתו של רואה האורות, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל.
זכיתי להסתופף במשך עשר שנים בישיבה שהקים, “מרכז הרב”, ונדמה לי שכמה שלמדתי מתורתו, זו הייתה רק טיפה מתוך הים האינסופי של תורתו המאירה והמהפכנית שאין רלוונטית ממנה לדורנו.
בשורות הבאות ליקטתי את עשרת המשפטים שבעיניי הם המשקפים ביותר את תורתו ודרכו.
גדולים וידענים ממני אולי יציעו רעיונות אחרים, אבל הנה עשרת הפנינים שדיברו אל ליבי יותר מכל:
1. “עלה למעלה, עלה, כי כוח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים, אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרוש אותם וימצאו לך מיד” (אורות הקודש א,סד)
אין מי שלא מכיר את המשפט היפהפה שהפך גם לשיר פופלארי.
לרב קוק היה אמון עצום באדם, בנשמה הטהורה שבתוכו וביכולתו להגיע לגבהי מרומים.
אל מול כל הקולות המחלישים והמייאשים שאופפים אותנו, הרב שב ומזכיר: אלוקים אוהב אותך ומאמין בך ובגדולתך. האם גם אתה מאמין בהם?
2. “טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החידלון מההכרה של ‘אתה בחרתנו’…אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בוודאי הוא קטן ושפל” (אורות התחיה ה’).
היום מסוכן לומר משפט כזה ואומרו עלול להיות מואשם בגזענות.
אך הרב קוק לא חשש מאיש.
הוא טען להיות יהודי פירושו לזכות לגדולה אמיתית.
מובן שהיא גם מולידה אחריות ומחויבות, אך אין לחשוש ממנה. אדרבה, גם העולם העוין אותנו מצפה בעומק ליבו שנהיה מי שאנחנו ראויים להיות, ודווקא כך נביא ברכה לאנושות כולה.
3. “האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך”
יש הטועים ברב קוק וחושבים שמרוב צדקות ועין טובה הוא היה עיוור לרע.
ההפך הוא הנכון.
לצדיק, יותר מלכל אחד אחר, צורם להיתקל ברע.
עם זאת, הוא גם יודע לראות אותו במימדיו הנכונים:
הרע נמצא בקליפה החיצונית.
ממילא ניתן לנקות ולהסיר אותו.
הפנימיות לעולם תישאר זכה וטהורה ואינה נפגמת בשום מצב.
4. “מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה’ בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה’ אחד ושמו אחד” (אורות ישראל ו,ז).
הרב קוק נפטר בשנת 1935, שלוש עשרה שנים לפני שדוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל. כלומר, הוא לא ראה אותה בעיני הבשר שלו.
אך בעיניי רוחו היא התנוססה לתפארת. כל חייו הוא חלם עליה ופעל כדי להניח את היסודות להקמתה.
מה הוא היה חושב על מדינת ישראל של ימינו? עד כמה היא הייתה רחוקה בעיניו מהחזון שצפה לה?
אלו הן שאלות מרתקות שלא נוכל להשיב עליה במסגרת הזו.
5. “דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תימהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו” (מאמר הדור)
רבים מקטרגים על הדור שלנו: “הוא חומרני, אגואיסט, שטחי, מתרחק מן הדת”.
הרב קוק ידע להביט בדור לעומק ולהכיל את המורכבות שיש בו.
נכון, חלפה מאה שנה בין דורו של הרב קוק לדור שלנו, אבל גם בימינו אנו קרואים למבט החודר של הרב שמזהה את ניצוצות האור שמסתתרים בתוך החושך.
6. “התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים” (אורות התשובה טו,י)
אחד המחסומים הגדולים מלעשות תשובה זו הרתיעה מלהשתנות. אף אדם לא רוצה להפוך למישהו אחר ולאבד את עצמו.
הרב קוק טוען שההפך הוא הנכון: תשובה אמיתית רק תחבר את האדם אל עצמו, אל פנימיותו ותנכיח את אלוקים בחייו. וכי יש דבר טוב מזה?
7. “אני צריך למצוא את אושרי בקרבי פנימה, לא בהסכמת הבריות ולא בשום קריירה איזו שתהיה. כל מה שאכיר יותר את עצמיותי, וכל מה שיותר אתיר לעצמי להיות מקורי ולעמוד על רגלי עצמי בהכרה פנימית… יותר יאיר לי אור השם, ויותר יפותחו כוחותיי להיות לברכה לי ולעולם” (שמונה קבצים ב,עו)
הרשתות החברתיות טרם נולדו בימיו של הרב קוק, אבל כבר אז הוא הזהיר מהנטייה של אדם לחוש את ערכו דרך כמות הלייקים והשיתופים שיקבל (“הסכמת הבריות”) או בהתמכרות לעבודה ולקריירה.
האושר, טען הרב קוק, מגיע מבפנים. הוא נובע מתחושה של שלימות ונאמנות לעצמיותך, ולא מתוך הישענות על מקורות שחוצה לך.
8. “כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לאו דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות, ואחר כך כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא בטחון להילחם עליה” (איגרת צא’)
כמה אנרגיות השקיעו אנשים יראי שמים להילחם בכל מיני תפיסות מדעיות (האבולוציה זו הדוגמא הידועה ביותר), פילוסופיות ופסיכולוגיות – ללא הצדקה אמיתית. רוב הסתירות בינן לתורה הן מדומות ונובעות מהבנה שטחית של התורה, של המדע או של שניהם גם יחד.
הרב קוק מלמד אותנו שהדרך הנכונה היא להבין שהתורה, כשנבין אותה נכון, נמצאת ממעל להן. ממילא, איננו ‘לחוצים’ יותר וכעת נוכל לבחון בנחת, עד כמה התיאוריות המדעיות מבוססות ואמיתיות.
9. “הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה” (שמונה קבצים ב,צט)
אנשים משקיעים כוחות עצומות במלחמה בכל מיני קלקולים, ואינם מבינים שהדרך לניצחון עוברת דרך “העשה טוב” הרבה יותר מאשר דרך ה”סור מרע”. יש להתמקד בעיקר בלהעצים את הטוב. האור, טוען הרב קוק, חזק מן החושך והטוב אמיץ מן הרע. אם נעסוק פחות במאבקים במחלות ויותר בלחזק את החלקים הבריאים והטובים, נגלה יום אחד שהצללים התפוגגו מאליהם ואור חדש מאיר על ציון.
10. “וְאִם נֶחֱרָבְנוּ וְנֶחֱרָב עִמָּנוּ הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם עוֹד נָשׁוּב לְהִבָּנוֹת וְעִמָּנוּ הָעוֹלָם יִבָּנֶה עַל־יְדֵי אַהֲבַת חִנָּם”
ומה אתכם?
אילו משפטים מתורתו נגעו בלב שלכם?
