5 חרטות😰 לפני המוות

אף אחד מהם לא אמר לה: "תראי, לא עבדתי מספיק קשה" או "חבל שלא עשיתי יותר כסף". לא היה אדם שאמר "לא טסתי מספיק לחו"ל" או "חבל שלא ביליתי יותר במסעדות יוקרה". מה הם כן אמרו? אצל כמעט כולם חזרה התשובה הבאה: "הלוואי שהיה לי את האומץ לחיות את חיי מתוך נאמנות לעצמי, ולא למה שאנשים אחרים ציפו ממני".
היא פגשה אנשים רגע לפני שהם נפרדים מהעולם.
חולים סופניים שהרפואה כבר הרימה ידיים מלהציל אותם, והם החליטו לשוב הביתה רק כדי למות בשקט.
ברוני וור היא אחות אוסטראלית שטיפלה באנשים האלו בשבועות האחרונים לחייהם במטרה להקל על סבלם.
בשיחות האישיות שניהלה איתם היא שאלה אותם דבר אחד:
על מה אתם מתחרטים?
לו היתה לכם הזדמנות לחיות את חייהם מחדש – מה הייתם עושים אחרת?
היא הופתעה לגלות שאותן תשובות חזרו שוב ושוב.
אף אחד מהם לא אמר לה:
“תראי, לא עבדתי מספיק קשה” או “חבל שלא עשיתי יותר כסף”.
לא היה אדם שאמר “לא טסתי מספיק לחו”ל” או “חבל שלא ביליתי יותר במסעדות יוקרה”.
מה הם כן אמרו?
אצל כמעט כולם חזרה התשובה הבאה:
“הלוואי שהיה לי את האומץ לחיות את חיי מתוך נאמנות לעצמי, ולא למה שאנשים אחרים ציפו ממני”.
**********************
התשובה השניה בתור שברוני שמעה היתה:
“הלוואי שלא הייתי עובד כל כך קשה”.
היא ציינה שלא היה גבר אחד שלא אמר את התשובה הזו.
הם החמיצו את הילדות של ילדיהם ואת הקרבה לבת זוגם.
**********************
התשובה השלישית שחזרה שוב ושוב הייתה:
“הלוואי שהיה לי אומץ לבטא את רגשותיי”.
אנשים מדחיקים רגשות על מנת לשמור על יחסים טובים עם אחרים והופכים את הלב שלהם למחסן מבעבע של תחושות שליליות. חלקם אף מפתחים מחלות הקשורות לכעס ולמרירות שנשאו בליבם.
גם תחושות טובות נשארו לעיתים קבורות בפנים, במקום לצאת החוצה ולגעת בלב של עוד אנשים.
**********************
התשובה הרביעית הייתה:
“הלוואי שהייתי שומר על קשר עם החברים שלי”.
אנשים היו כה עסוקים בקריירה שהזניחו חברויות וותיקות ונתנו להן לדעוך.
לפני מותם הם התגעגעו מאד לאנשים שפעם היו מאד יקרים לליבם.
**********************
התשובה החמישית והאחרונה שברוני שמעה ממטופליה הייתה:
“הלוואי שהייתי מרשה לעצמי לשמוח יותר”.
לא חסרות סיבות לשמוח ולהכיר תודה על הטוב שיש לנו. אבל אנשים כה עסוקים במירוץ החיים ובמיקוד במה שעוד אין להם, שאינם זוכרים לשמוח בכל הטוב שיש.
***********************
למה אני מספר לכם את כל זה?
לא כדי לדכא ולהעציב אתכם. להפך!
אנחנו לא בהוספיס עכשיו, ובע”ה נזכה לעוד שנים ארוכות וטובות (תגידו: אמן!).
בדיוק בגלל זה נכון להחליט כאן ועכשיו שאנחנו רוצה לחיות נכון יותר, כך שלא נצטרך להתחרט יום אחד על מה שהחמצנו.
איך עושים את זה?
הנה 5 כללים מעשיים (מוזמנים לגזור את הקטע הבא ולשמור בהישג יד כך שתוכלו לקרוא בו מידי פעם ולהיזכר):
1. חיו באופן אותנטי – אל תמהרו לוותר על החלומות שלכם, גם אם הם לא שגרתיים. תעדפו את הערכים שלכם ואת מה שטוב ונכון עבורכם, על פני הציפיות החברתיות. הגדירו כל הזמן יעדים חדשים וחגגו את ההישגים שלכם לאורך הדרך.
2. שמרו על איזונים נכונים – הגדירו גבולות ברורים בין העבודה לחיים האישיים. הקצו זמן יומי/שבועי לתחביבים ולהתפתחות אישית.
3. טפחו קשרים – השקיעו יותר במערכות יחסים עם האנשים הקרובים אליכם. הזמן היקר עם הילדים ועם בחיר/ת ליבנו הוא נכס שלא יסולא בפז.
תקנו מערכות יחסים מקולקלות ואל תתנו לטינה לנצח. התנצלו וסלחו כשצריך.
4. היו פתוחים – אל תתנו לפחד או לאגו למנוע מכם לחלוק את הרגשות שלכם. אל תתאפקו מלהביא אהבה והערכה לסובבים אתכם, ודאגו שלא יעבור עליכם יום בלי שנתתם כמה מחמאות.
אל תאצרו בלב רגשות שליליים (כעס, דאגה, לחץ). מצאו אדם מתאים לשתף אותו ולקבל ממנו תמיכה וחיזוק.
אל תיצמדו למצבים או הרגלים שאינם משרתים עוד את הצמיחה והאושר שלכם והיו פתוחים לנסות דברים חדשים.
5. עין טובה – הזכירו לעצמכם מידי פעם כמה טוב יש לכם בחיים ועל כמה דברים עליכם להודות. הביטו לפחות פעם ביום אל השמים ואמרו בשמחה ומכל הלב: תודה!

כתבו תגובה

רוצים לא לפספס את התכנים והסרטונים החדשים?


הצטרפו לקהילת ‘מילה טובה’ וקבלו פעם בשבוע חינם
 את הניוזלטר שלנו עם מענה על השאלות הכי בוערות
סרטוני השראה וכלים מעולים לחיים:

דילוג לתוכן