“אתה מקבל הרי מלא שאלות מבני נוער”, שאל אותי בעז, “מה השאלה הכי נפוצה? זו ששמעת כבר אלף פעם?”
“אלף זה בקטנה”, חייכתי, “חשבתי תגיד עשרת אלפים. ובכן, זו שאלה קצרה מאד, ארבע מילים בלבד: למה צריך לשמור נגיעה?”
“וואלה”, אמר בעז, “שיהיו בריאים הצעירים האלו. נו, ומה אתה עונה להם על זה?”
“כדי לא להישמע כמו תקליט שבור הכנתי סרטון קצר עם תשובה קולעת לשאלה הזו ואני שולח אותה לכל השואלים (בא לכם לצפות בו גם? אצרף בסוף את הקישור), אבל”, אמרתי לבעז, “חשוב לי יותר לעשות להם סוויץ’ בראש. לגלות להם שיש בחיים לא רק איסור נגיעה אלא גם מצוות נגיעה”.
“למה אתה מתכוון?”, בעז קימט את מצחו.
“תראה”, הסברתי לו, “למילה ‘שמירה’ יש שתי משמעויות בעברית, אחת שלילית והשניה חיובית. להישמר מ… ולשמור על…
הבעיה שלנו שאנחנו עוסקים כל הזמן בצד השלילי ובגללו מחמיצים את הצד החיובי”.
“אתה מדבר איתי ברמזים”, רטן בעז, “לא ברור לאן אתה חותר…”
“זה פשוט”, אמרתי לו, “קח לדוגמא את שמירת שבת. תראה כמה מתעסקים בשאלה ‘מה אסור לעשות בשבת’ ו’איך לא לחלל אותה’, וכמה מעט בשאלה: איזה תוכן חיובי אפשר ליצוק לתוכה’.
כמה מדברים על ממה צריך להישמר, וכמה מעט על איך לשמור על האוצר המאיר הזה ולהפוך אותו לנשמה של השבוע.
התוצאה היא שעבור צעירים רבים שבת היא היום המבאס והמשעמם של השבוע. היום של ה’לא’ וה’אסור’ שאין מה לעשות בו ורק סופרים את השעות עד שייגמר.
במקום להבין ששבת זו הסוכריה של השבוע ואפשר לקבל ממנה כוח והארה לשבוע שלם.
כך גם לגבי שמירת הלשון”, הוספתי, “עוסקים הרבה בדיני לשון הרע, רכילות והוצאת רע, ומלמדים אותנו להישמר ממה שאסור לעשות.
זה נפלא, אבל האם במקביל מדברים על איך לשמור על הכוח המופלא של הדיבור ולהשתמש בו באופן מיטבי כדי להביא אור לעולם – לברך, לפרגן, לעודד, להתפלל?”
“אז אם הבנתי אותך נכון”, המשיך בעז, “גם לגבי שמירת נגיעה, לא להתעסק רק בכמה צריך להישמר ממגע עם מי שאסור לנו, אלא לזכור שלמגע יש תפקיד חיובי לחבר בין אנשים ולקרב לבבות. ממילא אנחנו חייבים לשמור עליו לאדם הנכון ולרגע הנכון ולא לבזבז אותו לפני כן על מגע עם מי שרוב הסיכויים שלא יהיה בחיר ליבנו ושותפנו לחיים”.
“קלטת את הנקודה!”, אמרתי לבעז, “ואם תרצה תוכל להביט באופן הזה על כל מושגי השמירה: שמירת הברית, שמירת העיניים וכדו’, ולגלות בהם את המובן הכפול – לא רק מאיזה בור להיזהר אלא בעיקר איזו הפתעה מתוקה מחכה לנו מעבר לפינה.
כי ההלכה לא באה סתם להציק לנו ולעשוק מאיתנו את הדברים המהנים שבחיים.
להפך! ריבונו של עולם אוהב אותנו והוא מלמד אותנו איך לחיות נכון וטוב יותר. איך לשמור על האוצרות שקיבלנו ולהשתמש בהם באופן המדויק והחכם ביותר”.
“מגניב”, אמר בעז, “אבל תגיד, זה יכול לעבוד גם עם שמירת הריון ושמירת משקל? כי אשתי, עינת, בדיוק בחודש השמיני והתחילה שמירת הריון, ואני כבר כמה חודשים מנסה להיפטר מאיזה 8 קילו מיותרים…”.
“אתה מוזמן לחשוב בעצמך”, אמרתי לבעז, “מה שבטוח הוא שכגישה לחיים זה שווה זהב:
פחות להסתכל על הצד השלילי ולספור חסרונות, ויותר להביט אל הטוב ולראות כמה יהלומים מחכים שנביט ונושיט להם יד”.
