“מעולמו של הרב” – בעזרת ה’ שֵׁם’

“סליחה על ההפרעה, הרב, אבל אנחנו חייבים תשובה דחופה. בעוד שעתיים מתחילה הברית של בננו הבכור, ואנחנו מתלבטים בין שלושה שמות: ים, תכלת ומעין. כמו ששמת לב כולם קשורים למים ולא במקרה. אנחנו גרים ליד הים ומרגישים מאוד קשורים לטבע ולמים. איזה שֵם מבין השלושה עדיף מבחינת היהדות? הבן שלנו נולד בתאריך 13.4 בשעה 11:37. איתי וגלי”.

מה המשמעות של השם?

רבים מאוד פונים היום לרבנים ושואלים על שמות: איזה שם לתת לרך הנולד, האם להוסיף שם לחולה, האם להחליף שם למי שמרגיש שמזלו גרוע, האם יש מניעה להתארס עם בחורה ששמה כשם אם החתן וכן הלאה.

מה פתאום לפנות לרב בנושא כזה?

כנראה מפני שברור לאנשים ששם אינו רק אמצעי טכני להבחין בין אנשים. יש לו משמעות עמוקה יותר.

התורה מספרת שאחת המשימות הראשונות שהוטלו על אדם הראשון הייתה לתת שמות לבעלי החיים. בהמשך התורה אנו מוצאים גם תופעות של שינוי שם. ‘אברם’ מקבל תוספת של האות ה’ לשמו והופך ל’אברהם’, זאת בהתאמה לשדרוג היעוד שלו בחיים: “בתחילה שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו, ועכשיו אב לכל העולם – אב המון גויים” (בראשית יז,ה). כך גם אשתו שרי ההופכת לשרה והושע תלמידו של משה נעשה יהושע.

הלכות שמות

מה אומרת ההלכה היהודית על הנושא? מה הקריטריונים שהיא קובעת לגבי נתינת שם לתינוק?

התשובה היא: שום דבר. אין אף פרק ברמב”ם ואף סימן בשולחן ערוך העוסקים בנתינת שמות. גם לא מצינו בשו”תים הרבים שנכתבו במהלך הדורות שאלות בסגנון: “נולד לי ילד. האם עדיף לקרוא לו כך או כך?”.

מה שכן, הגמרא מתנגדת לתת לילד שם שהיה שייך לאדם רשע: “”ושם רשעים ירקב” (משלי י,ז) – אמר רבי אלעזר: רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו” (יומא לח,ב), והסביר רש”י: “שלא יקראו לבנו שם אדם רשע”.

יש לציין שגם הכלל הזה אינו מובא להלכה ברמב”ם ובשו”ע, ומצד הדין העובדה שרשע השתמש בשם מסוים אין בכוחה לפסול אותו. עם זאת רבים נהגו להקפיד על הנחיית הגמרא ונמנעו מלקרוא בשמות כמו נמרוד או עומרי.

בשורה התחתונה הכלל החשוב ביותר בנושא נאמר על ידי החזון איש: לא לתת לילד שם שיתבייש בו.

יש הורים שופעי יצירתיות שנותנים לילדם שם מקורי ויוצא דופן מבלי לחשוב על ההשלכות של להסתובב בעולם עם שֵם כזה.

הכרתי זוג שרצו מאוד להנציח את סבם שנפטר. הייתה רק בעיה אחת. לסבא קראו יעקב והזוג זכה לבת מתוקה. הם לא ויתרו וקראו לה ‘תַּעֲקֹב’. הילדה גדלה וסבלה ממבוכה רבה בכל פעם שמישהו שאל לשמה. היא ענתה ‘תעקב’ והתגובה היתה ‘מה?!’ ‘תעקב’. ‘מה?!’ ‘תעקב’. ‘מה?! ‘נו, על שם סבא שלי יעקב’.

“ וְתִקָּרֵא שמה בישראל…”

ערב אחד קיבלתי טלפון מארז.

חלפו שלוש שנים מאז פגשתי אותו בפעם האחרונה, כשערכתי את החופה שלו ושל שירלי. רוב הנוכחים בקהל לבשו מדי זית כיוון שארז היה קצין צעיר ומבטיח בקבע.

“הרב, רציתי להתייעץ איתך לגבי שֵם”. שמחתי מאוד על הבשורה אבל גם התפלאתי. ארז ושירלי היו חילונים למהדרין. לא הטיפוסים שישאלו רב לגבי בחירת שם לילד.

“מזל טוב!”, בירכתי אותו, “בן או בת?”. “בת”, אמר ארז, “חשבתי על השם נחשון”. “נחשון?!!!”, תמהתי, “לבת?”. “כן”, צחק ארז, “לפלוגה החדשה שלי”.

התברר שהזוג הצעיר עדיין לא חושב על ילדים, אבל הבחור החרוץ סיים מסלול עם החיילים שלו ועליו לתת שם לפלוגה. הוא רצה לברר את משמעות השם נחשון מבחינת המסורת היהודית.

שמחתי לראות איך בדור הגאולה מתייעצים עם רבנים לא רק על שמות לילדים, אלא גם לפלוגות של צבא הגנה לישראל… “נחשון הוא שם מצוין” אמרתי לו וסיפרתי על נחשון בן עמינדב שזינק ראשון למים הקרים של ים סוף באותו לילה גורלי, סוחף אחריו את העם כולו.

“נחשון הוא גם השם של המבצע של ההגנה במלחמת העצמאות שנועד לפרוץ את הדרך לירושלים. ספר לחייליך על כל אלו וחזק אותם שיהיו נחושים וחזקים בשמירה על ביטחון ישראל”.

האם יש חובה להתייעץ עם רב על שם?

התשובה שלילית.

אדרבה, האר”י הקדוש כותב שיש סייעתא דשמיא מיוחדת להורים בבחירת שם הילד: “כאשר נולד האדם וקוראים לו אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם, אינו באקראי ובהזדמן, כי אם הקב”ה משים בפיהם השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא…והשם הזה הוא נרשם למעלה בכיסא הכבוד” (שער הגלגולים, הקדמה כג).

ולכן לזוג הצעיר שעמד לפני הברית מיהרתי לכתוב כך: “איתי וגלי היקרים. מזל טוב! שתזכו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ולגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים. שאלתם כיצד לקרוא לבן שלכם. התשובה היא שהבחירה בידכם. זו אינה שאלה הלכתית שאפשר לענות עליה: כך נכון לעשות. מה שכן, העקרונות שיוכלו להנחות אתכם בבחירת שם לילד הם אלו:

1. החליטו יחד על שם ששניכם אוהבים.
2. כדאי לבחור שם עִם משמעות חיובית.
3. אם תרצו, נתינת שם לילד היא הזדמנות להנציח קרובי משפחה או אדם אהוב שנפטר.
4. אל תתנו שם משונה שהילד עלול להרגיש איתו לא בנוח.
5. לא מומלץ לתת שמות של בנים לבנות ולהפך, וגם לא שם לועזי.

שלושת השמות שחשבתם עליהם יפים ומשמעותיים (אם כי תכלת נשמע לי יותר כמו שם של בת).

בשאלתכם ציינתם את תאריך הלידה הלועזי של הבן. דעו שאין לו שום קשר לעניין והוא אינו רלוונטי לשום דבר מהותי או רוחני. גם לשעת הלידה אין משמעות מלבד לשאלה האם נולד לפני או אחרי השקיעה כדי לדעת באיזה יום תתקיים הברית. שוב מזל טוב והרבה נחת!”