כבר שנים הם אומרים שהחיים בישראל כה קשים עד שרבים בוחרים לרדת מהארץ ולבנות מחדש את חייהם בברלין, קנדה, ארה”ב ואוסטרליה, מדינות בהן החיים קלים ונוחים יותר.
האמת: שיעור הירידה מהארץ יורד בעקביות בעשורים האחרונים. בשנת 2016, למשל, היה הנמוך ביותר אי פעם: 0.6 יורדים לכל אלף תושבים.
כבר שנים הם אומרים שהלכידות הפנימית שלנו מתפרקת ושהפכנו לשני עמים. לאחרונה הם אף מאיימים שמלחמת אחים ניצבת על הסף.
האמת: על פי מדד הדמוקרטיה השנתי של “המכון הישראלי לדמוקרטיה” הסולידריות והלכידות הפנימית בחברה הישראלית הייתה ונותרה גבוהה ביותר ביחס לחברות אחרות בעולם. בפרסום שלהם משנת 2015 הם אף מצביעים על מגמת עליה במידת הסולידריות בארץ ביחס לשנים הקודמות.
כבר שנים הם טוענים שהמדינה בדיכאון. שיש תחושת נכאים והיעדר תקווה. שהאחרון שעוזב שיכבה את האור.
האמת: לפי מדד האושר העולמי של האו”ם, המדרג 156 מדינות בעולם לפי רמת האושר של אזרחיהן, ישראל ממוקמת בצמרת הדירוג, במקום ה-13.
מתברר שטוב לישראלים בחיים והם מאושרים כמו שרק מעט מאזרחי העולם זוכים להיות.
כבר שנים הם אומרים שהישראלים איבדו את הנכונות למסור את הנפש עבור המדינה, או עבור משהו בכלל. “כל אחד פה חושב רק על עצמו ודואג לעצמו”.
האמת: בדו”ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב קובעים החוקרים: “בניתוח רב שנים מתגלה הרמה הגבוהה, שלא השתנתה כמעט, של המוטיבציה לגיוס לצה”ל בקרב הנוער הישראלי-יהודי”.
אז ירידה מהארץ – אין.
יאוש, אכזבה והתפוררות הלכידות הפנימית – אין.
אווירת “נכאים” – אין.
ירידה במוטיבציה לשרת את המדינה ולהקריב למענה – גם אין.
אז אולי בכל זאת הישראלים שמחים, אבל עדיין מתביישים במדינתם הכובשת, המושחתת, הגזענית והאלימה?
ובכן, מתברר שלפי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018, כתשעה מכל עשרה יהודים – גאים להיות ישראלים.
אפילו מבין ערביי ישראל, רוב הנשאלים הצהירו שהם גאים בזהותם הישראלית.
ואם לא די בכך, רוב מוחלט של למעלה מ-80% מאזרחי ישראל אופטימי לגבי העתיד, ומאמין שישראל תדע לשמור על אופייה, על בטחונה ועל מעמדה הבינלאומי והכלכלי האיתן.
לאור כל זאת (והקרדיט לחנן עמיאור בספרו המרתק “הסדנה להנדסת תודעה”, שמביא שפע נתונים נוספים) – מה פשר קולות הנכאים, ההפחדות, ההתלהמות והייאוש, שאנחנו שומעים כבר כמה עשורים בתקשורת ומפי פרשנים ומומחים מלומדים?
האם ייתכן שיש קומץ אנשים הבטוחים ש”המדינה זה אני” ואת התסכול והחולשה שלהם הם פשוט משליכים על כולנו?
ומה נגיד על עם ישראל, שלמרות עשרות שנות שטיפת מוח תקשורתית, מתעקש להמשיך להיות מבסוט מהחיים, מוכן למסור את הנפש למען ארצו ועמו וגאה במדינתו?
