שו"ת עם הרב יוני לביא בעקבות הפוסט של העיתונאי יאיר שרקי

* הרב, אדם שמגלה על עצמו שהוא הומו – צריך לשמור את זה בסוד?

– לא טוב 'להתבשל' לבד עם התמודדות כזו. שלמה המלך קבע "דאגה בלב איש ישיחנה".

לכן, כדאי לחפש במעגל הקרוב אנשים מתאימים שאפשר לשתף אותם. כך הם יבינו את מה שעובר על אותו אדם ויוכלו לתמוך ולסייע לו במידת הצורך.

האם נכון לפרסם את זה לכל העולם?

כמעט תמיד, לא. הנטייה המינית של האדם היא עניין פרטי ולא נושא לדיון ציבורי.

* אני בן 16 ופתאום עולות לי מחשבות: אולי גם אני כזה? אני אוהב את החברים שלי. אולי זה אומר שאני גם נמשך אליהם? איך אפשר לדעת?

– בגיל הנעורים אדם מעצב את אישיותו ובונה את זהותו. זהו מסע מאתגר ולפעמים גם מבלבל. בתקופה בה נושא הלהט"ב נמצא כל הזמן בחדשות ועל גבי המסכים, מצוי מאוד שעולות מחשבות: "מה זה אומר עלי?", וגם חבר'ה שיש להם משיכה רגילה ובריאה למין השני, יכולים להתלבט פתאום.

אם לאורך זמן תרגיש שהנושא ממשיך להציק לך – כדאי להתייעץ עליו באופן אישי עם איש מקצוע.

* למה יש לאדם נטיה כזו? זה יצר הרע שמשתלט עליו? משהו שהוא נולד איתו?

– החוקרים נחלקו ממה הדבר נובע: נטיה גנטית-תורשתית מוּלֵדֶת, הפרעה הורמונאלית או מהשפעות חיצוניות – משפחתיות/חברתיות/תרבותיות.

מסתבר שיש שילוב בין הגורמים השונים.

האם זה קל? ממש לא. למען האמת, זה קשה הרבה יותר משלוש הדוגמאות הנ"ל. אך אם אדם בכל זאת בוחר להיות נאמן לדבר ה' ולשמור על ההלכה – שכרו עצום ומעלתו עליונה. "ולפום צערא – אגרא"

* אבל למה אלוקים בכלל יצר מציאות כזו? איזה מין חיים נוראיים זה לחיות בבדידות…

– כאן הגענו למקום שבו כבני אדם אנחנו מרימים ידיים. יש שאלות שהתשובות אליהן נמצאות רק ביד בורא עולם. "כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם". אנחנו רק בני אדם והבנתנו חלקית ומצומצמת. גם כשאנחנו ניצבים מול מצבים קשים אחרים: נכוּת, יתמות, אלמנוּת, עוני, מחלה קשה – מהדהדת השאלה: 'למה?!! מה פתאום מגיע לו דבר כזה?!'.

הדבר הנכון ביותר לעשות מול קושיות כאלו הוא כמו שעשה אותו אב שאיבד בבת אחת את שני בניו – "וידום אהרון".

האם יוכל אי-פעם לחיות בזוגיות?

זה החלק הכואב: ייתכן שלא וזה קשה מאוד וצורב בלב. הלוואי שהייתה לנו דרך לפתור את הקונפליקט שהוא נמצא בו, אך לצערנו אין לנו.

* איך להתייחס לחבר שבא ומספר לי שהוא הומו?

– אם מדובר בנער צעיר, מוטב לו שלא ייחפז ויחליט 'כזה אני'. שיבדוק היטב, תוך התייעצות עם אנשי מקצוע מנוסים, האומנם זה כך ומה אפשר לעשות. יש לדעת שנטייה מינית אינה עניין בינארי (או שאתה כזה או שלא), אלא יש 'רצף' וניתן להשפיע בעזרת טיפול מקצועי על מיקומו של אדם על הרצף הזה. הכרתי אנשים שעברו תהליך שכזה וזכו בסופו של דבר לבנות זוגיות טובה ומאושרת עם בת זוג ולהביא ילדים לעולם.

האם לכולם זה יעבוד? לא. אבל לרבים כן, ושווה לעשות את המאמץ הזה.

* מה לגבי מי שניסה ואחרי הכול מתברר שהוא הומו?

– נכון לגלות כלפיו אמפתיה ולהתייחס אליו ברגישות מקסימאלית. זאת מבלי לתת לגיטימציה להתנהגות שאסורה לפי התורה. חלילה מלכנות אדם כזה סוטה או להעליב אותו.

הקושי הגדול שלנו אינו עם האדם הפרטי, אלא עם הארגונים הלהט"בים שהובילו בשנים האחרונות קמפיין דורסני ואלים, תוך השתקה של הדעה האחרת וגרימת נזק עצום לערכי המשפחה שהם היסוד לחברה בריאה.