איך משחיזים גרזן?

אדם אחד נתקל במודעה: “מבוקש חוטב עצים. שכר גבוה למצטיינים”.

הוא פנה למנהל העבודה והודה שאין לו ניסיון אבל ישמח ללמוד ולהתאמץ כדי להצליח.

האיש קיבל גרזן וביום הראשון עבד במרץ רב. הוא גילה לשמחתו שהצליח לחטוב לא פחות מ-12 עצים.

למחרת הגיע מוקדם יותר ועבד קשה כדי לשבור את השיא של אתמול. אך בערב כשספרו את העצים התברר שהספיק רק 9.

הוא התפלא מאוד ולמחרת הגיע מוקדם אף יותר. במשך כל היום הזיע והתאמץ כדי לשפר את הישגו. בערב התברר לתדהמתו שחטב רק…5 עצים.

“איך ייתכן?!”, אמר למנהל העבודה בייאוש, “הרי התאמצתי הרבה יותר מאשר ביומיים הקודמים ובכל זאת התפוקה שלי רק יורדת מיום ליום…”.

“תגיד”, אמר לו הבוס, “השחזת את הגרזן שלך?“.

הסיפור הזה לא עוסק רק בחטיבת עצים. הוא נכון לגבי כל החיים שלנו.

הגרזן איתו אנו פועלים ומבצעים את משימותינו בחיים זו האישיות שלנו.

כדי שנצליח עליה להיות מושחזת ומדויקת, ואחת המשימות המרכזיות בחיים היא לעבוד על המידות ולשפר את האישיות שלנו.

“זה אחלה סיפור”, אמר לי פעם נער בן 16 ששיתפתי אותו בסיפור הנ”ל, “אבל נראה לי שאני קיבלתי גרזן דפוק. יש בי המון חסרונות שצריך לתקן. אנ’לא יודע אפילו מאיפה להתחיל”.

“לא רק אתה”, אמרתי לו, “כולנו. התחלנו את החיים כתינוקות ובמשך כמה שנים התרגלנו לאכול, לישון ולחשוב בעיקר על עצמנו.

כשהתבגרנו אומנם קלטנו שחייבים להתקדם ולהשתפר, אבל גילינו שזו עבודה לא פשוטה ואין שום אפליקציה שתעשה את זה בשבילנו”.

אז איך באמת עושים את זה? כיצד משפרים את המידות?

הנה שלושה כלים שיעזרו לעשות את זה:

א. יומן התקדמות אישי

ערכו רשימה של של המידות (התכונות) אותן אתם צריכים לשפר.

למשך זמן מה התמקדו במידה אחת (ענוה / חריצות / נדיבות / סבלנות / אומץ וכדו’) ונסו לעבוד עליה.

מומלץ לייחד זמן יומי או לפחות שבועי, כדי לחשוב באילו סיטואציות המידה הזו באה לידי ביטוי ומה יכול לשפר אותה. רשמו לעצמך ביומן מה עבד עבורכם וקידם אותכם ומה לא.

טיפ נוסף: אחרי המעשים נמשכים הלבבות (ספר החינוך). כמו בשרירי הגוף, גם בנפש. חזרה על מעשה שמבטא מידה מסוימת (זריזות, שמחה וכדו’) מעצימה את התכונה הזו בתוכנו.

ב. למצוא את השורש החיובי
ומה לגבי המידות הרעות? האם צריך למחוק אותן לגמרי?
התשובה שלילית. זה לא כדאי וכנראה גם לא אפשרי.
למה? כי חכמי המוסר מלמדים אותנו שלכל מידה רעה יש שורש חיובי. התיקון של המידה הרעה הוא לאחוז בשורש הטוב ולכוון אותו אל המקום הנכון.
לדוגמא: כעס. אם נתבונן לעומק אל המקור שמנביע את הזעם והרוגז נגלה אכפתיות. האדם אינו אדיש ו’מזיז לו’ כשנעשה דבר לא ראוי. זהו דבר חיובי. האתגר שעומד בפניו הוא לתרגם את האכפתיות הזו לתגובה שקולה ובונה ולא להשתוללות וצעקות.
וכך לגבי כל המידות הרעות: גאווה (שורשה הוא הכרת ערך עצמי), קמצנות (אחריות וחסכנות), קנאה (הרצון להיות טוב יותר) וכן הלאה.

ג. ספרי עזר
ישנם מדריכים כתובים שנועדו ללוות ולכוון את האדם בליטוש היהלום שלו. “מסילת ישרים” הוא המפורסם ביניהם. לצידו יש את “חובות הלבבות”, “אורחות צדיקים” ועוד.
לימוד קבוע בהם מועיל:
1. להגביר אצלנו את המודעות להתנהלות שלנו.
2. לתת לנו כלים נוספים להתקדמות.

ומה אתכם? מה עוזר לכם להשתפר ולהתקדם?

כתבו לי חזרה!