מה הקשר בין איקאה לתפילין?!

מה באמת מחפש אדם? איפה הוא יצליח למצוא את מבוקשו? התשובות בסיפור המדהים שלפניכם

תשמעו סיפור אמיתי:

למשפחת וולף מבית שמש היה קשה מאד עם בנם נפתלי.

הם היו משפחה חרדית למהדרין אבל הנער בן ה-16 החליט שהוא חילוני.

כל הניסיונות לדבר על ליבו נתקלו בקיר אטום. הוא עזב את הישיבה ובילה את זמנו בחברת נערים נושרים.

לא תפילה, לא שבת, לא כלום.

ההורים המתוסכלים היו אובדי עצות.

אבי המשפחה, הרב אריה וולף, היה תלמיד חכם חשוב שכיהן כראש כולל וביתם היה מלא ספרי קודש. כשמפלס הספרים כבר התחיל לעלות על גדותיו, הם הבינו שחייבים ארון נוסף לסלון. הם שמעו שיש סייל משתלם באיקאה לא רחוק מביתם, נסעו לשם וחזרו עם ארון חדש, סגור בקופסה.

הרב וולף הפשיל שרווליו, שלף את לוחות העץ מהארגז והחל להרכיבם על פי ההוראות.

די מהר גילה שהמשימה קשה עבורו. הוא היה חזק בש"ס ופוסקים, אבל חלש בבניית ארונות. כשהשעון הורה על חצות הוא הרים ידיים והלך לישון, מותיר אחריו בסלון ארון בנוי למחצה.

חלפו כמה שעות וקול מפתח נשמע מסתובב במנעול. הבן האובד שב הביתה.

הבחור נהג לבלות בלילות ולישון בימים וגם הפעם חזר עייף אחרי ליל בליינות.

אלא שהפעם ציפתה לו הפתעה בסלון.

'מה זה?', עיקם את פרצופו, 'מי בנה את ה…יצור הזה?! זה ממש עקום. לא עושים את זה ככה…'

הבחור הפשיל שרווליו, שינס מותניו ופירק את הארון לגורמים.

הוא נצמד לדף ההוראות והחל לבנות אותו בקפדנות ובסבלנות, צעד אחר צעד.

בבוקר כשההורים קמו משנתם הם שפשפו את עיניהם בתמהון. לנגד עיניהם ניצב ארון לתפארת.

"מדהים!", אמרו שניהם במקהלה, "איך עשית את זה? זה ממש נהדר. יש לך ידי זהב".

הבחור כבר היה בדרך למיטה כשזרק להם פתאום: "תגידו, ראיתם במקרה את התפילין שלי?"

'תפילין?! ממתי הוא מניח תפילין?! כבר שנתיים לא נגע בהן', חלפה מחשבה בראשם.

"על המדף למעלה בארון," ענו לו.

הבחור הניח תפילין במהירות, חלץ אותן והלך לישון.

ההורים ניסו לעכל את מה שהתרחש לנגד עיניהם.

'מאיפה זה בא לו דווקא עכשיו?', תמהו, 'ומה הקשר בין איקאה לתפילין?'

לא היתה להם תשובה מניחה את הדעת, אבל עוד באותו יום הלכו שוב לאיקאה וחזרו משם עם שני ארונות. את האחד השאירו במחסן ואת השני בסלון, חצי בנוי.

המהדורה השניה התרחשה בלילה הבא ובבוקר שוב גילו ההורים ארון בנוי לתלפיות עומד בסלון ולצידו ניצב נער גאה.

שוב, הבחור הניח תפילין בזריזות והלך לישון.

בבוקר הלילה השלישי התרחש מפנה נוסף בעלילה. אחרי הסיום המוצלח של הפרוייקט הבחור לקח את התפילין וקפץ לבית הכנסת הסמוך להנחה זריזה.

ההורים המאושרים צהלו מהתרגשות. עם זאת, ידעו שאינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש בכל יום עוד ארון של איקאה.

במוחם הבריק רעיון.

הם פנו לנגר שגר בשכונתם עם הצעה משתלמת:

"יש לנו בן עם ידי זהב! תציע לו לעבוד אצלך ואנחנו נעביר לך את דמי המשכורת שלו במלואם. רק אל תגיד לו שאנחנו שלחנו אותך".

וכך היה.

כעבור חודש התקשר אליהם הנגר ואמר: "עזבו. אל תטרחו להעביר לי עוד כסף עבורו. עם כזה כישרון בידיים שווה לי להעסיק אותו בעצמי ולשלם לו מכיסי".

****************************

מאז האירוע, חברים יקרים, חלפו שנתיים ומשהו בלתי נתפס קרה לנער.

ההורים הקפידו לא לדבר איתו מילה בענייני דת והלכה, ובכל זאת משהו אצלו השתנה.

לפעמים הצטרף אליהם לשולחן שבת, פעם הלך עם אבא לבית הכנסת ולאט־לאט החל לחזור לחיק המשפחה והתורה.

***********************************

עד כאן הסיפור ועכשיו לשאלת מיליון הדולר היא:

מה קרה פה?

מה פשר הקסם שהתרחש אצל הבחור?

אציע כאן את התשובה שלי אבל אשמח עוד יותר לשמוע את שלכם:

בכל אדם ובכל נער ונערה נטוע צורך עמוק להרגיש בעל ערך.

לדעת שיש משמעות וטעם לקיום שלו.

לכל אחד חשוב להרגיש שיש לו מקום בעולם, שאוהבים ומעריכים אותו ורוצים בקרבתו.

וכאן הגענו לנקודה:

ילד שלא מצליח להשיג את ההרגשה הזו בדרך ישרה, למשל, אם אינו חש חיבור לעולם הרוחני של הוריו או שיש לו קשיים בלימודים או בחברה – הוא עלול לברוח למחוזות אחרים ולתור אחרי גורמים שיהיו מוכנים לספק לו את התחושות שהוא כל כך צמא אליהן.

לצערנו, כיום לא חסרים מקומות כאלו. שם אפשר לקבל מהר ובקלות תחושות חזקות של הנאה וחוויה, גם אם בדרך נמוכה ושלילית.

המשימה המוטלת על ההורים היא להעניק לילדם חווית הצלחה, גם אם באמצעים מלאכותיים.

ואז ברגע שהילד מרגיש שיש לו 'מקום', שמעריכים ואוהבים אותו, יקל עליו להתחבר בטבעיות אל המשפחה שלו ואל דרכה.

ומה דעתכם?

איך אתם מבינים את הקשר המסתורי בין איקאה לבין תפילין?

כתבו תגובה

דילוג לתוכן