אלוקים ואני – מי אחראי?

אחד הבלבולים הגדולים הוא בין המקום שלנו למקום של אלוקים. כשלא יודעים את הגבול זה פתח להרבה טעויות...

מכירים את זה שאתם מבקשים טובה מחבר?
משהו שמאוד חשוב לכם שיתבצע ואתם מפצירים בו שלא יישכח?

אלא שאז הוא אומר לכם: בעזרת השם, אני אשתדל, בלי נדר.

בפעם האחרונה שזה קרה לי, אמרתי לו גלויות:

אחי, כרגע אמרת שלוש סיבות למה אתה לא הולך לעשות את זה:

א. בעזרת השם (‘נו, מה לעשות, בסוף ה’ לא עזר…’)

ב. אני אשתדל (‘דווקא השתדלתי. בסוף ההשתדלות לא הועילה’).

ג. בלי נדר (זה כבר ווידוא הריגה שמבהיר סופית: ‘אין לי שום מחוייבות לעשות מה שביקשת’).
*****************************

אחת הטעויות הנפוצות אצל אנשים מאמינים היא בלבול בין המקום של אלוקים לבין המקום האנושי:

לגלגל אחריות על אלוקים במצבים בו היא רובצת על כתפי האדם

ומצד שני לסרב ‘לשחרר’ גם במצבים שמעבר למרחב ההשפעה האנושית שלנו.

היה לי חבר שהרכב החדש שלו הלך טוטאל-לוס שבועיים אחרי שנקנה. זה קרה כשהתעסק בסלולארי תוך כדי נהיגה והמאזדה סטתה מן הכביש והתנגשה בעמוד חשמל. הוא ניסה לנחם את עצמו ואמר: “נו, הכול משמים”.

רק בגלל שריחמתי עליו לא אמרתי לו: “יקירי. מה שקרה פה אינו מהשמים. הוא לגמרי מהארץ ולגמרי בגללך. אני מקווה שתפיק לקחים ולהבא לא תתעסק בדברים אחרים תוך כדי נהיגה, מכל מקום, אל תפיל על אלוקים את הפשלות שלך”.

ומצד שני, כואב הלב לראות אנשים שעשו כמיטב יכולתם כדי להשיג מטרה מסוימת ובכל זאת קיבלו תשובה שלילית (“אנו מעריכים את כישוריך ומאחלים לך שתמצא עבודה מתאימה במקום אחר…”. “תראה, אתה באמת בחור מעולה אבל נראה לי שזה לא ילך בינינו. ביי”).

זה בדיוק המקום להשתחרר ממחשבות סרק מתסכלות:

“חבל שלא אמרתי בראיון עבודה ש…”, או “אם לא היה מתחיל גשם בדיוק אמצע הדייט אולי היה לה יותר כיף ובכל זאת היינו ממשיכים…”

כאן צריך לקחת צעד אחורה, להחזיר לקב”ה את המושכות ולומר לעצמנו:

“כנראה יש עבודה נכונה יותר עבורי” או “ריבונו של עולם מייעד לי מישהי אחרת, מתאימה יותר”.
**********************************

דוד המלך תמצת את כל מה שאמרנו במשפט אחד בתהילים (קטו,טז):

“הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה’ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם”

יש מרחב אנושי, הארץ, ושם עלינו לפעול כמיטב יכולתנו.

מה שמעבר לכך, שייך לשמים, והם השטח של הקב”ה.

ומה בתכל’ס, אתם שואלים?

א. בפעם הבאה שמישהו מבקש מכם טובה, עשו טובה ואל תדקלמו לו “בעזרת השם”. הוא לא ביקש את עזרת השם עכשיו אלא את עזרתכם.

ב. אל תחפרו בעבר אלא אם המטרה היא הפקת לקחים ממוקדת ואל תבזבזו זמן על מחשבות סרק של ‘מה היה קורה אילו’. זה סתם מזוכיזם חסר תוחלת.

ג. אחרי ככלות הכול, נתפלל לה’ שיסייע ותשרה ברכה במעשה ידינו ושאם בכל זאת ניסינו ולא הצלחנו נקבל זאת באהבה ונאמין שהכול לטובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *