כששואלים אותי למה אני מאמין באלוהים, אני עונה: מפני שהוא קיים.
כששואלים למה אני שומר תורה ומצוות, אני משיב: מפני שזו האמת.
אבל עם כל הכבוד לְמה שקיים ולמה שאמיתי, בואו נדבר רגע על מה שטוב.
כי אלוקים לא רק מצווה אותנו ללכת אחריו ולדבוק בדרכיו. הוא גם מביט בנו באהבה ומבטיח שזה הדבר הטוב ביותר עבורנו – “לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה” (דברים ו,ג).
אם נשים את הנתונים על השולחן ונגלה את המהפך שעשוי להתחולל בחייו של מי שיבחר בדרך האמונה:
1. על פי ויקיפדיה בערך ‘דת ואושר’ אנשים דתיים הם בממוצע מאושרים, שבעי רצון וחשים סיפוק הרבה יותר מאשר אנשים שאינם דתיים.
מבדיקה של מעל 200 מחקרים חברתיים עולה כי “דתיות גבוהה מנבאת סיכון נמוך יותר לדיכאונות, שימוש בסמים והתאבדות. ישנם יותר דיווחים על סיפוק מחיי המין ותחושת יציבות אישית”.
2. קיים פער של עשרות אחוזים (עד כדי 93%!) לטובת בריאותם של הדתיים ותוחלת החיים שלהם בהשוואה לחילונים בקבוצות דומות (מחקרו של פרופ’ ג’רמי קרק. פורסם ב- American Journal of Public Health).
ד”ר הרולד קניג מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק סיכם זאת כך: “לחוסר מעורבות דתית יש השפעה על התמותה המקבילה ל-40 שנות עישון קופסת סיגריות אחת ביום” (המגזין The New Republic, גיליון 221).
3. חילונים סובלים מחרדה ודיכאון פי חמישה יותר מדתיים וחרדים (סקר מכון גיאוקרטוגרפיה 2010).
4. יהודים דתיים עוסקים בפעילות התנדבותית ב-250% יותר מהאוכלוסייה החילונית. למעלה מ-93% מהמחזור של ארגוני החסד הגדולים בישראל שייך לארגונים המופעלים על ידי דתיים. שיעור התורמים המשמעותיים בקרב דתיים גבוה בלמעלה מ-600% משיעורם אצל החילונים. הם מהווים למעלה מ-97% מתורמי האיברים החיים, כדוגמת כליה, המוענקות לזרים גמורים (הנתונים רוכזו ע”י אדם גולד. פורסם בחוברת ‘תרומת היהדות לעולם’, מכון ידעיה, עמ’ 63).
5. לפי העיתון ‘כלכליסט’ בני ברק היא העיר שבה שיעור הפשיעה הוא הנמוך ביותר בארץ ועומד על 16 עבירות לאלף נפש. תל אביב-יפו היא המסוכנת ביותר ובה 77 עבירות לאלף נפש (סקירת מדד הפשע לשנת 2014).
6. מתוך כלל האסירים שסיימו לרצות את עונשם 67% שבים לכלא בעקבות חזרתם לעיסוק בפשע. מתוך אלו שהתחזקו רוחנית ונכנסו למסגרת ישיבתית רק 8% חוזרים לכלא (על פי נתוני השב”ס המופיעים בכתב העת “צוהר לבית הסוהר” גיליון 12).
7. ד”ר פטריק פייגן, מומחה למדעי ההתנהגות ומרצה באוניברסיטת גולדסמית’ בלונדון, סוקר במאמרו את המחקרים מהם עולה שפעילות דתית סדירה מובילה ל:
– רמות גבוהות של יציבות ואושר בחיי הנישואין ואחוזי גירושין נמוכים יותר.
– יחסי הורים וילדים חזקים יותר.
– אחוזים גבוהים יותר של לכידות חברתית ותמיכה בנזקקים.
– רמות גבוהות יותר של שליטה והערכה עצמית וכישורים התמודדות.
– פחות פשע בקרב הנוער ופחות אלימות בתוך המשפחה.
מה המסקנה מכל הנ”ל? האם באנו לומר שהחברה הדתית מושלמת?
ממש לא. וגם ההפך אינו נכון: חלילה מלחשוב שכל החברה החילונית מקולקלת וחבריה בלתי מוסריים.
ישנם חובשי כיפה מושחתים וישנם חילונים בעלי מידות נאצלות. בכל חברה ניתן למצוא צדיקים ורשעים.
מה שכן עולה באופן חד-משמעי מן הנתונים הוא הדבר הבא:
חיבור לאלוקים ולתורה מוביל את האדם לחיים טובים, איכותיים ומוסריים יותר מכל מה שמציעה האלטרנטיבה. כי מסתבר שמי שברא את האדם, גם יודע הכי טוב איך נכון בשבילו לחיות.
אז לסיכום:
אנחנו מאמינים בה’ ובתורה כי זו האמת.
כיף לגלות שהאמת הזו היא גם הדרך הטובה והמאושרת ביותר לחיות בה.
נ.ב מכירים מישהו שעדיין אינו דתי?
עשו לו טובה ענקית ותגידו לו: “אחי, בא לך לשבת איתי לכוס קפה? רציתי לעניין אותך בהצעה מטורפת שתשדרג לך החיים”.
