להורים: איך להסביר לילדים (ולעצמנו) את פרשיית חיים ולדר

אני בהלם!! 😱 כשחברה סיפרה לי עליו בפעם הראשונה השתקתי אותה מיד. "זו סתם הוצאת שם רע!". אבל השמועות והסיפורים המשיכו לזרום ואני כבר לא יכולה לעצום עיניים…
הרב, אני מרגישה כאילו קיבלתי פטיש בראש. תבין, אני גדלתי עליו. למדתי ממנו. הערכתי אותו. קניתי לילדים שלי מדף שלם מהספרים שלו. ומה עכשיו?! מתברר שהכול היה שקר, זיוף?! צריך לזרוק את כל הספרים לפח?!
ובכלל, אני לא מבינה איך ייתכן שאדם שעשה כל כך הרבה טוב – עשה כזה רע. זה פשוט לא מסתדר לי בראש.
והעיקר, מה אני אגיד לילדים שלי?! אנחנו משפחה חרדית והם כאלו תמימים וטהורים. הם לא מסוגלים להכיל דבר כזה. לאה
*******************
שלום לאה.
שאלת כמה דברים וננסה לעשות סדר בבלבול שאופף את כולנו:

א. לא באנו לחרוץ משפט של אדם, בפרט של מי שזכויותיו מרובות. המשטרה ובית המשפט יצטרכו לברר את העובדות ביסודיות ולמצות את הדין. הלוואי ויתברר שמדובר בהאשמות שווא והאיש נקי, אך מה שכרגע מתגלה לעינינו הוא ענן שחור כבד שמרחף מעליו.

ב. איך ייתכן שאדם שעשה טוב ייפול למקומות נמוכים כל-כך?

מה לעשות והאדם הוא יצור מורכב. מצד אחד יש בו נשמה שגדולה מן המלאכים והוא יכול להתרומם עד הרקיע. מצד שני הוא יכול לבחור ברע ולהידרדר לתהומות אפלים. קשה לנו לעכל זאת אבל המציאות מלמדת ששני הדברים יכולים להתרחש אצל אותו אדם, לפעמים אפילו במקביל.

ג. האם מתברר למפרע שכל המסרים שכתב בספריו ובשיחותיו הם שקר?

בוודאי שלא. אותו סופר היה צינור להעביר מסרים חינוכיים ותורניים והאמת עומדת לעצמה בלי קשר למי שנשא אותה.

ד. האם צריך לזרוק מיד את כל הספרים שלו מהבית?

אני מציע להמתין עם הצעד הזה, אך ראוי לשים אותם במחסן עד להתבררות העניין. לא מפני שתכניהם הפכו לפסולים פתאום, אלא כדי להעביר את המסר שאנו מוקיעים כל פגיעה וניצול ואיננו רוצים להנות מיצירה של אומן שידיו פגעו ורמסו גוף ונפש של אנשים.

ה. ואם הילדים ישאלו 'למה' מה נגיד להם?

את האמת. שאלו ספרים טובים ומעניינים אבל יש חשש שהסופר שכתב אותם עשה מעשים לא טובים. המשטרה מבררת את העניין ובינתיים אנחנו נקרא ספרים טובים אחרים. בהמשך אולי נוכל להחזיר גם את אלו.

ו. אני רק מקווה, לאה, שלא חיכיתם עד לפרשיה הכאובה הזו כדי לשוחח עם ילדיכם כיצד לשמור על עצמם מפגיעות. דעי שילדים דתיים וחרדים שגדלים עטופים ותמימים נמצאים בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר ליפול קורבן. זאת ועוד, המחקרים מראים שב-83% מהמקרים הפגיעות נעשו על ידי אדם מוכר לילד, ובחברה שמתאפיינת בקהילתית ומשפחתיות חזקה החשש לפגיעה כזו גדול יותר.

לכן, עלינו להעביר לילדים את המסר הבא:

מצד אחד, להאמין בבני אדם. רוב האנשים טובים ומצווה לדון לכף זכות ולעזור למי שמבקש.

מצד שני, יש בעולם מעט אנשים רעים והם עלולים לפגוע, ולכן חשוב שנקפיד על כללי הזהירות שישמרו עלינו.
הנה הם בקצרה:

1. לעולם לא הולכים עם אדם ללא רשות מאבא או אמא.הכלל הזה נכון גם אם האיש מבקש עזרה (דע לך, חמודי, שאדם מבוגר שצריך עזרה פונה למבוגר אחר ולא לילד).

2. אם מישהו עושה לך דבר לא נעים או נוגע לך באברים הפרטיים או מבקש שתיגע בשלו – זה הזמן לשלושת ה'למדים': לצעוק: לא! * לברוח * לספר.
עשו עם הילד משחק תפקידים כדי להתאמן, ותנו לו משוב חיובי כשהוא מגיב נכון. האם ברגע האמת זה יעזור לו? לא בטוח. ולכן נמשיך לסעיף הבא:

4. גם אם הבטחת למישהו לשמור דבר בסוד, מתוק שלי – אין סודות מאבא ואמא! ספר לנו ה-כ-ו-ל. אנחנו לא נכעס עליך אלא רק נעזור לך. דע שגם אם לא הצלחת לצעוק או לברוח ומשהו קרה, האשמה אינה בך, אלא במבוגר.

5. הכללים האלו נכונים תמיד! גם אם מדובר ברב עם זקן גדול, מורה, קרוב משפחה, זה לא משנה.
ואחרי כל זה, לאה, עלינו לפתוח את החיישנים ההוריים שלנו ולשים לב האם משהו לא טוב עובר על הילדים שלנו, האם הם מסתירים משהו – ולצאת לעזרתם.

ז. ולסיום: אולי היינו רוצים להתעורר ולגלות שהסיפור האחרון היה סתם חלום רע, אבל לא. כמה שהגילוי הזה כואב ומטלטל הוא מעביר מסר חשוב לפוגעים ולנפגעים כאחד:
כחברה אנחנו מוקיעים ומתעבים את מי שמנצל את כוחו כדי לפגוע באחר. תורת ישראל לא נושאת פנים לאיש ומלמדת אותנו להילחם בעוולות ולהתייצב בכל הכוח לצידם של הנפגעים.

• הורים המחפשים דרך לדבר על נושא הפגיעות עם ילדיהם יוכלו להיעזר בסרטון הסברה שהכנו יחד עם ילדינו.
  מתאים לצפיה משותפת עם ילדים בגילאי 5-10 כפתח לשיח