חזקים ברשת – שו"ת למתמודדים

שאלות אחרונות:

• אוננות ללא הסתכלות לא צנועה
• מה הבעיה בצפיה ב'מיניות נורמאלית'?
• מה המטרה של יחסי מין?
• אני יודע שאכשל שוב
• לשתף את בת הזוג בהתמודדות עם הפורנוגרפיה?
• צניעות – למה זה טוב?
• האם הדחקת היצר לא מזיקה?
• העצה של חז"ל לא עובדת אצלי
• נופל אבל זה לא מזיז לי בכלל
• זרע לבטלה – למה זה כל כך חמור?
• לצאת לדייטים כשאני עדיין נופל?
• כשחבר מספר על נפילות
  
  להצטרפות לקבוצת ווטסאפ למתמודדים עם אתגר הרשת ומשלוח שאלה אישית: כאן
  ____________________________________________________________

אוננות ללא הסתכלות לא צנועה

שאלה: מבחינה תיאורטית, מה הבעיה לאונן ללא הסתכלות על נשים כלל? סתם כי זה עושה לי כיף. כך אני לא מסתכל על נשים בצורה חיצונית, לא מבזה אותן ולא מחפיצן. פשוט משחרר את היצר, כמו שכשאני רעב אני משחרר את הרעב על ידי ארוחה.
בחור ישיבה לא נשוי

תשובה: שלום.
בדרך כלל אוננות מלוּוה בהסתכלות ובמחשבות לא צנועות ולכן מעבר לאיסור של "לא תתורו אחרי עיניכם" (במדבר טו,לט) יש בכך בעיה ערכית ומוסרית של מבט חיצוני, מחפיץ ונצלני כלפי נשים.
אך גם אם המעשה אינו כרוך בכל אלו – עצם הוצאת הזרע לבטלה היא מעשה פסול הגורם פגם רוחני עמוק. תא זרע הוא אומנם זעיר ביותר אבל טמון בו פוטנציאל ענק של חיים ואפשרות ליצירה של אדם שלם. בכל פליטה של זרע יש מאות מיליונים כאלו שיורדים לטמיון ועל פי תורת הקבלה יש בכך קלקול רוחני גדול.
נכון שגם בזמן יחסי אישות לא תמיד נוצר מהזרע תינוק, וגם אם כן נוצר רק אחד ושאר תאי הזרע כביכול 'מתבזבזים'. אך המקובלים מסבירים שכאשר הדבר נעשה כחלק ממצוות החיבור והדביקות בין איש לאשתו יש פרי רוחני עליון מכל הזרע שנפלט ויוצאת ממנו ברכה גדולה.
מובן שכל זה לא קיים במצב של אוננות סתמית שאז בעצם האדם לוקח את הכוח הגרעיני העוצמתי שנועד לחיבור עמוק עם בחירת ליבו ומשתמש בו לסיפוק אגואיסטי קטנוני.
נוסיף שההנחה הטמונה בשאלתך ש'אני רק משחרר את היצר כמו שאני משחרר רעב על ידי ארוחה' – היא פשוט שגויה. חז"ל טענו בדיוק את ההפך ובניתוח עמוק את אופן פעולתו של יצר המין הסבירו ש"מרעיבו – שבע, משביעו – רעב" (סנהדרין קז). כלומר, סיפוק הגירוי אינו משקיט את היצר. להפך! הוא מגדיל את התיאבון שלו בדומה למי שכדי לכבות שריפה – שופך עליה דלק.
ולכן גם אם נדמה שיש כאן תחושה של שחרור, דע לך שהיא רגעית ומקומית. במבט רחב יותר יש כאן רק העצמה של הגירוי ובמוקדם או במאוחר יתעורר שוב הצורך לחזור על אותה פעולה וביתר שאת.
לצערי, ידידי היקר, אין לי פתרונות קסם להציע לך מלבד התמודדות חכמה ויעילה עם הניסיונות שהקב"ה מעמיד בהם את הדור שלנו. אין תחליף להתאזרות בגבורה ובסבלנות ובהפניית הכוחות והאנרגיות למקומות בונים וחיוביים, עד שיגיע היום בו תוכל לתת ביטוי גם לכוח החיים הזה באופן כשר וחיובי כחלק ממערכת זוגית מליאת אהבה וקדושה כדת משה וישראל.
בהצלחה רבה
הרב יוני לביא
___________________________________________________

מה הבעיה בצפיה במיניות 'נורמאלית'?

שאלה: לרוב מסבירים שהבעיה בצפייה בפורנוגרפיה היא שהיא חושפת את האדם למיניות מעוותת מלאה בתוכן ייצרי חולני, גס וחסר גבולות. מדובר בסרטונים מחפיצים, נטולי אנטימיות או אהבה, שיש בהם אלימות ואינם משקפים מיניות אמיתית ובריאה.

אם כן מה בעיה בצפייה בתכנים מיניים בהם השחקנים מציגים מיניות נורמלית ועדינה?

מה יכולה להיות בעיה בסרטונים של זוגות אמיתיים המתעדים את עצמם (באופן לא מבויים) בעת קיום יחסים?

שם אין אלימות, שם אתה לא מרעיל את עצמך במיניות מעוותת. אז מה רע?

אסף

תשובה: שלום אסף.

הגדרת במדויק את הבעיה בפורנוגרפיה. היא לוקחת דבר יפהפה, עדין, קסום, מלא אהבה וקדושה – ומעוותת אותו. הוא נהפך לדבר טכני, גס, כוחני ונצלני המעורב לעיתים גם בסטיות מוזרות. תעשיית השקר של הפורנוגרפיה נאשמת בחטאים נוספים, ביניהם אונס, התעללות, סחר בבני אדם, שימוש בסמים ועוד. אין אפשרות לברוח מן האחריות: כל מי שצופה בפורנוגרפיה, בחינם או בתשלום, נעשה שותף פעיל במימון ושימון המערכת הסדומית הזו.

שאלת, אסף, מה הבעיה בצפיה ב'מיניות נורמאלית' של זוגות אמיתיים המתעדים את עצמם.

שלוש תשובות בדבר:
א. המעשה האינטימי המתרחש בינו לבינה הוא דבר פרטי השייך רק לבני הזוג. זהו סוד עוצמתו וכוחו. כתוב בספרים ש'אהבה' בגימטריה 'אחד' והרגע הקסום של ההתאחדות בין איש ואישה באהבה גדולה חייב להישאר רק שלהם. "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב,כד). הוצאתו לרשות הרבים וחשיפתו לעיני כל מחללת את הקדושה והאינטימיות שבו.

ב. הפלישה המצולמת ל'חדר המיטות' של אחרים גורמת לגירוי יצרים מיותר (ולעיתים קרובות גם להוצאת זרע לבטלה) ולהנצחה של המראות והקולות בראש ובלב של מי שצפה.
הם בהכרח יחזרו ויצופו גם ברגעים הכי פחות מתאימים: בתפילה, בלימוד תורה וגם סתם כך לאורך היום. הראש והלב שלנו יהפכו להיות מחסן תמונות עירום של אנשים זרים ולא כך אנו רוצים לבנות את חיינו.

ג. החשיפה לגוף וליחסים אינטימיים של אחרים יוצרת בהכרח השוואות מזיקות שיפגעו בזוגיות וביחסי האישות של הצופים. חז"ל אומרים ש"גרוש וגרושה – ארבע דעות במיטה" (פסחים קיב'). כלומר, אדם נושא איתו הלאה את החוויות המיניות שעבר והן מקרינות על הקשרים הנוכחיים שלו.
ואם יש בעיה בקשר יחידי – מה נגיד על מי שמתרגל לצפות בהרבה זוגות אחרים? גם כשיהיה בפרטיות עם בחירת ליבו הרי שבראש שלו יתרוצץ ג'ונגל שלם.

ד. לפני ואחרי הכול: התורה וההלכה אוסרות זאת באופן חד-משמעי. "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו,לט). חז"ל מכנים זאת 'זנות הלב' והרמב"ם אומר שלמרות שלאנשים נוטים להקל בכך ראש זהו אחד העוונות החמורים ביותר (הל' תשובה ד,ב).

ומילה לסיום, אסף, שמירת העיניים ושמירת הברית אינן סתם מכשולים מעיקים שבאו למרר את חיינו. להפך. הן כלים מופלאים שעוזרים לנו לשמור את אנרגיית האהבה שלנו לזמן הנכון ועם האדם הנכון ולהפיק את המיטב מהמתנה הזוגית המופלאה שה' נתן לנו.

כל טוב

הרב יוני לביא

______________________________________________________

מה המטרה של יחסי מין?

שאלה: כשאני יתחתן בעז"ה, אני יעשה עם אשתי יחסי מין גם בשביל ההנאה או רק בשביל הבאת ילדים לעולם?  

תשובה: שלום.
ראשית, בוא נחליף ביטוי.
ביהדות מכנים את החיבור האינטימי בין איש לאשתו 'יחסי אישות' ולא 'יחסי מין'.
למה?
כי יחסי מין זו פעילות ביולוגית שמתרחשת בין שני יצורים שהאחד זכר והשניה נקבה. חתול וחתולה, פיל ופילה, ינשוף וינשופה.
מה שקורה בין בני אדם הוא דבר גדול הרבה יותר. החיבור לא מתנהל רק ברובד הפיזי אלא גם ברובד הנפשי והרוחני. אדם מביא את כל כולו לתוך הקשר – את כל האיש/ה שבו.
ישנה נקודה נוספת שחשוב לחדד:
במקום הקדוש בעולם בתוך קודש הקודשים היה מונח ארון הברית ועל גביו שני מלאכים כדמות איש ואישה. בניגוד לתפיסה הנוצרית שלפיה יחסי אישות הם דבר גס ונחות ומתקשר אוטומטית לחטא, התפיסה היהודית שונה בתכלית. היא רואה בקשר האינטימי דבר חיובי, טבעי, בריא, שמח, ואפילו קדוש. 

ומכאן לשאלתך:
ליחסי אישות יש כמה סיבות. כל אחת מהן חשובה לכשעצמה, כל שכן כאשר הן מצטרפות יחד.
מטרה אחת היא להמשיך את קיום החיים ולהביא ילדים לעולם. מה שמכונה מצוות "פרו ורבו".
זכות עצומה נפלה בחלקנו להיות שותפים עם אלוקים ביצירה של חיים חדשים, והקב"ה יצר את עולמו כך שתינוק חדש עשוי להיוולד לא דרך לימוד תורה או תפילות אלא דווקא ממעשה זיווג פיזי בין איש ואישה.
סיבה שניה, שהיא אולי בסיסית יותר: יחסי אישות הם ביטוי של אהבה וחיבור טבעיים בין איש לאשתו. הקשר ביניהם אומנם מתחיל מהנשמה אבל מתבטא גם ברמה הפיזית בחיבור אינטימי קרוב. ריבונו של עולם ברא אותנו כך שהחיבור הזה מסב תחושות של עונג והנאה שמעצימות את הקשר והאהבה בין בני הזוג. יש מצווה גדולה גם בחיבור כזה והוא קרוי מצוות 'עונה'. שתי המצוות/הסיבות הנ"ל אינן תלויות זו בזו, ולכן גם במצב שבו כניסה להיריון אינה אופציה (למשל, כאשר אישה כבר בהיריון או כאשר היא בגיל שאינה יכולה ללדת עוד) – עדיין יש עניין ביחסי אישות כחלק מהקשר הנעים והמהנה שיש בין בני זוג.
על גבי כל זה ישנה התרחשות נוספת בעת הזיווג והיא הרוחנית. בספרי המקובלים מתוארת ההתרחשות הרוחנית המופלאה שנוצרת בזמן שיש חיבור שלם בין איש לאישה – נשמה, נפש וגוף. גם אם איננו מבינים כיצד בדיוק זה עובד וגם אם איננו מתכוונים לזה בכלל, עלינו לדעת שהמעשים שלנו פועלים ומשפיעים, בוודאי מעשים עוצמתיים כאלו שנוגעים בליבה של החיים.

שתזכה בע"ה למצוא בזמן הנכון את בחירת ליבך המיועדת לך משמים ושתבנו ביניכם בית מלא אהבה ושמחה
הרב יוני לביא
__________________________________________

יודע שאכשל שוב

שאלה: כבר שנים שאני נלחם ביצר ולרוב מפסיד, כל פעם שאני מנסה לקום מחדש אני מרגיש צביטה בלב בגלל שאני יודע מניסיון מר שאני אכשל שוב. איך אני עושה תשובה על חטא שאני מרגיש שאני לא שולט בו? הכרה בחטא – יש, ווידוי בפה – יש, חרטה – יש המון! אבל איך אני מקבל לעתיד?? יותר מזה, חלק קטן שבי מאד אוהב את זה ואני יודע שהוא ידחף אותי לחטוא שוב ושוב. איך אני יכול לשוב בתשובה כשחלק ממני עוד רוצה לחטוא?" אברך נשוי

תשובה: שלום ידידי.
נתחיל מהסוף – על 'החלק הקטן' הזה שנמצא בך ובכולנו ומושך אותנו כל הזמן לחטוא – אחראי לא אחר מאשר ריבון העולמים. הוא היצרן של המכשיר המשוכלל שקרוי אדם, ובמחשבה תחילה הוא שתל בתוכו את הצ'יפ שמושך אותנו למקומות לא טובים. חז"ל קראו לו 'יצר הרע', בחסידות הוא מכונה 'הנפש הבהמית', אך כך או כך לא מדובר בתקלה בייצור. המאבק איתו אינו בלית ברירה אלא טעם החיים. הוא המטרה להיותנו כאן. אין לנו אפשרות להעלים אותו והוא ימשיך ללוות אותנו עד נשימתנו האחרונה.

אלא מה, אתה חושב שאצלך היצר פעלתני במיוחד? גם אם אתה צודק (ואדם לעולם אינו יודע באמת מה בליבו של חברו ועם מה הוא מתמודד) – הרי שזה רק מעיד על גדולתך. כך קבעו חז"ל: "כל הגדול מחבירו – יצרו גדול הימנו" (סוכה נב').

שאלת איך תעשה 'קבלה לעתיד' כשיש לך חשש גדול שתיפול שוב. 

שתי תשובות בדבר:

ראשית, קבלה לעתיד אין פירושה התחייבות מוחלטת שהדבר לא יקרה. איננו נביאים ולעולם איננו יכולים לומר בוודאות מה יקרה בעתיד. מה שנדרש מאיתנו הוא להביע את רצון נחוש להישאר נקיים וטהורים.

שנית, יש לברר מה נקרא לנצח את היצר הרע. האם רק הבסה סופית (האם זה אפשרי בכלל?) נחשבת, או שגם צעד קטן של התקדמות הוא סוג של ניצחון: אם בעבר אדם היה נופל 15 פעמים בשבוע, עכשיו רק 12, אם פעם זו היתה נפילה חמורה עכשיו היא קצת יותר קלה, אם פעם הוא היה אדיש לחטא עכשיו זה גורם לו לצביטה בלב. כל אלו הם ניצחונות חשובים שצריך להעריך אותם ולהתפעל מהם, ולצד זה לחפש כל הזמן 'תחבולות' כיצד לשפר עמדות במלחמה האינסופית של כוחות הטוב והקדושה מול הרע והטומאה.

בהצלחה רבה!

הרב יוני לביא

______________________________________________

לשתף את בת הזוג בהתמודדות עם הפורנוגרפיה?

שאלה: מה צריכה להיות ההתנהלות בתחום זה מול בת הזוג בשלבי בניית הקשר ומחשבות על חתונה? האם יש עניין לשתף בהתמודדות מול הפורנוגרפיה והאוננות לפני ההחלטה להתחתן? ומה יעשה בחור שמתמודד עם נפילות גם בזמן הקשר?      

תשובה: שלום.

אחד הדברים החשובים בבניית קשר זו כנות. בני זוג אמורים לשתף זה את זו בעולמם הפנימי, לחשוף גם נקודות חולשה וקושי ולקבל חיזוק ועזרה מהצד השני.

האם זה אומר שצריך לספר ה-כ-ו-ל?

ממש לא!

תמיד צריך לקחת בחשבון איך הדברים יתקבלו אצל/ה והאם שיתופם יגרום יותר תועלת או יותר נזק.
לא תמיד בחורה מבינה את גודל ההתמודדות שיש לבחור עם היצר ואת המשיכה לפורנוגרפיה. הפרשנות הנשית שהיא עשויה לתת לדברים מרחיקת לכת.
לכן, יש לנהוג בחוכמה ובזהירות בהחלטה מה בתחום הזה מתאים לשתף ומה עדיף לשמור לעצמך או להתייעצות עם חבר קרוב או יועץ מקצועי.

מה יעשה בחור שמתמודד עם נפילות גם בזמן הקשר?

ראשית, שלא יופתע. אומנם קשר זוגי טוב עשוי לתת כוח בעת התמודדות, ובפרט אם האדם כבר נשוי ויש לו "פת בסלו". יחד עם זאת לאף אדם בעולם אין תעודת ביטוח בשום מצב, וחז"ל קבעו חד-משמעית: "אין אפוטרופוס לעריות". אין אדם בעולם שיכול לומר בוודאות: לי זה לא יקרה". אנחנו נמצאים במלחמה מתמדת עם יצר העריות. אסור לאבד את הדריכות אף לא לרגע אחד ויש להשתמש בכל העצות והכלים כדי לגבור. "בתחבולות תעשה לך מלחמה" (משלי כד,ו).
שלכם
יוני לביא

______________________________________
צניעות – למה?

שאלה: אני לפעמים נקלע לויכוחים או שאלות של צניעות, מה אסור מה מותר ולמה.

גם בחברה חילונית וגם בחברה דתית.

אבל אף פעם לא הבנתי בעצמי עד הסוף 100 אחוז את הענינים.

שמעתי שיש דעה שפחות רווחת אצל רבנים אבל יותר אצל בני נוער, שהיא אומרת שזה בגלל היצר שזה גורם לבנים.

ושמעתי על עוד דעה שיותר רווחת אצל רבנים, שהיא הפנימיות של האישה שאסור להחפיץ אותה וכדו'.

אם אפשר בבקשה שתסביר את העניין בצורה שלא תשתמע לשתי פנים אלא תשובה ברורה וחד משמעית. תודה מראש!"

תשובה: שלום.
התלבטת בין שתי תשובות לשאלה: למה צניעות?. אני רוצה להציע שלישית. מי שאמר אותה היה הנביא מיכה: "והצנע לכת עם ה' אלוקיך" (ו,ח). מיכה מלמד אותנו שהצניעות האמיתית לא קשורה דווקא לבגדים ואינה מוטלת רק על הבנות.
צניעות היא העמדה הבסיסית של האדם מול הקב"ה, גם כשהוא לבד לגמרי.
צניעות זו ההבנה שיש לנו גוף יפה ואנחנו מכבדים אותו ואוהבים אותו, אבל לא שוכחים לרגע שהוא נרתיק לדבר גדול ונשגב יותר – נשמה טהורה שהיא חלק א-לוה ממעל.
צניעות זו ההבנה שלגוף ולחיצוניות כוח משיכה מאוד גדול ולכן צריך לכסות לעיתים חלק מהם כדי שלא יסנוורו וישתלטו.

צניעות זו ההבנה שערכם של דברים אינו תלוי בכמה רעש ורושם הם עושים וכמה לייקים ושיתופים הם מקבלים.

צניעות זו הבנה שמאחורי בחורה יפה (או בחור) יש לב פועם, רגשות וחלומות, דעות ורצונות, ושמי שנתקע בעטיפה פשוט מפספס את כל האוצרות שיש בתוכה ונותר שטחי ועלוב.

באו חז"ל ובחוכמתם הגדולה והבנתם בנפש האדם תרגמו את עקרונות הצניעות גם לסנטימטרים של בד. למה? כי בלי לרדת לפרטים – גם העקרונות הגדולים ביותר לא שווים כלום.

מצד שני, מי שחושב שברגע שהגוף מכוסה הרי שסימַנו וי על הצניעות – טעות בידו. אפשר להיות לבוש/ה לגמרי אבל להיות ממש לא צנוע: במחשבה, בדיבור, באורח החיים הראוותני.

האם קל להיות צנוע בעולם שמשדר בדיוק את ההפך?
ממש לא.
מצד שני, כשרואים את האלטרנטיבה ואת הקלקולים שבאים כשחיים בלי גבולות ובלי צניעות – מתחילים לקלוט איזו מתנה מדהימה היא. היא משדרגת ומדייקת לנו את החיים והיא מפתח מעולה לאהבת אמת, נאמנות זוגית וחיבור לאלוקים.

כל זה היה טעימה קטנה ויש עוד הרבה מה לומר וללמוד בנושא.

להתראות ובהצלחה

יוני לביא

____________________________________________

האם הדחקת היצר לא מזיקה?

שאלה: היי שלום!
אני תקופה מאוד ארוכה שאני שומר על העיניים והברית שלי, כבר 43 ימים, וזה מלא במלחמות ביני לבין יצרי במיוחד לאורך כל התקופה הזאת בבית, וכל פעם שיש מישהי יפה בטלוויזיה אני משתדל לא להביט בה, ויש לי חשש שהתפתח לאחרונה, שאולי בעקבות המאמץ שלי להדחיק את היצר המיני ולא להביט בבנות, האם בעקבות דחיקת יתר וחוסר נתינת דרור ליצרי, האם מרוב הדחקה זה לא יגרום אולי לדעיכת היצר שלי וישפיע אולי על המשיכה שלי לבנות ויגרום לא פחות להימשך לבנות, בעקבות כך שאני מדחיק את יצרי יותר מדי?
תודה

תשובה: שלום.
ראשית, אשריך. המלחמה הגדולה של הדור שלנו היא בחזית הצניעות ונראה שאתה לא סתם חפ"ש אלא לוחם סיירת. הגמרא אומרת שאחד האנשים שהקב"ה מכריז עליהם בשמים ומתפעל מהם בכל יום הוא "רווק הדר בכרך ואינו חוטא" (פסחים קיג). הדברים האלו נאמרו לפני 1700 שנה כשעוד לא היה אינטרנט, טרם נולד האינטסגרם ואף אחד לא שמע על נטפליקס. רק תחשוב כמה ריבונו של עולם מתפעל מבחור כמוך שחי בדור הזה ובכל זאת מצליח להחזיק את הראש מעל המים ולשמור על עצמו. מדהים!
יחד עם זאת חשוב לזכור שכמו בכל מלחמה, יש גם ירידות ונפילות. הדבר החשוב ביותר הוא לא לוותר ולא לתת להן להחליש אותך במאבק.
לגבי שאלתך – החשש שלך שהמשיכה תיפגע מרוב התאפקות מזכיר את דברי חז"ל ביחס ליצר המין: "משביעו – רעב, מרעיבו – שבע" (סנהדרין קז). כלומר, גירוי היצר רק מעצים אותו ודומה לשפיכת דלק על מדורה, בעוד שההתגברות והשמירה ממראות לא צנועים – מרגיעה וממתנת.

האם יש חשש שהיצר ייעלם והמשיכה תיכחד? ממש לא. כמו בדימוי של חז"ל ליצר האכילה שהוא חלק בלתי נפרד מהמערכת הפיזית שלנו, תמיד היה ותמיד יהיה, כך גם יצר המין במערכת הנפשית שלנו. היכולת להימשך ולהתחבר לאישה אמיתית וטובה בבוא היום לא ייעלם. להפך, ההתגברות שלך כיום היא חלק מהמחויבות שלך כלפי אהובת ליבך המיועדת שמחכה לך בסבלנות. אני בטוח שהיא היתה שמחה לדעת שהאש שרוחשת בתוכך היום לא מתבזבזת ומציתה דליקות מיותרת אלא שמורה כדי לחמם את הזוגיות והאהבה שלכם בבוא היום.
ומה בינתיים? אני ממליץ לך להפנות את כוח האהבה וההשפעה שיש בך לסובבים אותך – משפחה, חברים, חניכים. בבוא היום תזכה להגיע צלול וממוקד אל המפגש המשמח עם בחירת ליבך.
בהצלחה!
הרב יוני לביא

_________________________________________________
"העצה של חז"ל לא עוזרת לי…"

שאלה: שלום,

כתוב שאבר קטן יש באדם, משביעו רעב, מרעיבו שבע.

אבל ככל שעובר הימים והשבועות ואני יותר נשמר, התאוות רק מתחזקות.

איך זה מסתדר עם דברי הגמרא, ואיך אפשר לעצור או לפחות להחליש את התאוות?

תודה רבה

תשובה: שלום.

לפני הכול חשוב לא להתבלבל לגבי הגישה העקרונית: יצר המין אינו דבר שלילי. להפך! זהו יצר החיים והוא דבר נפלא וחיוני לקיום העולם.
בחור שמרגיש בתוכו את המשיכה ואת התאווה הזו אינו אדם רשע אלא הוא נורמאלי ובריא.
האתגר שעומד בפניו הוא לשמור על ה'אש' שבוערת בתוכו לזמן הנכון ולאדם הנכון ולהתאזר בסבלנות עד שיגיע לרגע המתאים בו היא תוכל לחמם ולהאיר את חייו.
ומה בינתיים?
בינתיים עליו לתעל נכון את הכוחות שלו ולהפנות אותם לעשיה חיובית, יצירה, חסד ונתינה, ולצד זה להישמר מחשיפה לדברים לא צנועים שרק מעוררים את היצר ללא טעם.
בימינו עם הנגישות הגדולה של אמצעי המדיה ובראשם האינטרנט, הניסיון הזה קשה במיוחד אבל אנו מאמינים שהוא עדיין אפשרי אם מתנהלים מולו בחוכמה.
חז"ל נתנו לנו בחוכמתם עצה מעולה למאבק הזה: לא לשפוך דלק למדורה. אדם שמחזיק מכשיר לא מסונן ונחשף למראות לא צנועים –רק מעצים את הגירוי ואת הקושי להתמודד.
לעומת זאת, אדם שמשקיע את האנרגיות שלו בלימוד תורה, בעבודה, תחביבים, משפחה, תפילה, התנדבות וכו', יהיה עסוק ומסופק יותר ומחשבותיו לא יימשכו כל הזמן למחוזות לא טובים.

אם נראה לך שאצלך הכלל הזה לא עובד, אני מציע לך לבדוק היטב את עצמך:
אולי הציפיות שלך אינן נכונות. אולי קיווית שהיצר ייכחד לגמרי ולכן הופעת לגלות שהוא עדיין חי ובועט?
אולי ציפית שזה יקרה מיד ואתה מגלה שהדברים לוקחים זמן?
אולי אתה עדיין ממשיך להיות חשוף במידה מסוימת למראות לא צנועים וממשיך לתדלק את היצר ולעורר מחשבות לא טובות?

הניסיון של רבים מלמד שכשעובדים בסבלנות ועקביות לפי ההנחיות של חז"ל ההתמודדות הופכת להיות טובה ויעילה יותר.
האם זה אומר שהיא נעלמת לגמרי? לא.
מה שכן, כדאי שלא נתייחס אליה בתור עונש מעצבן ומיותר, אלא כהזדמנות לקדש שם שמים ולעבוד את ה' במסירות ובגבורה בתוך הניסיונות שהוא מציב בפני הדור שלנו "ולפום צערא אגרא".

בהצלחה רבה

_______________________________________

נופל אבל זה לא מזיז לי בכלל

שאלה: היי. עד היום הצלחתי להחזיק חודש והיום שנפלתי לא הרגשתי פשוט לא הרגשתי כלום. ידעתי שעשיתי משהו פסול… אבל לא הרגשתי שעשיתי משהו רע או איזה ייסורי מצפון בכלל שנפלתי היום בפעם הראשונה ניסיתי לשכנע את עצמי שאני מרגיש רע לגבי זה אבל בפעם השניה גם זה אפילו לא היה מה לא בסדר בי?

תשובה: שלום לך.

בוא נתחיל מהדבר החשוב: הצלחת להחזיק חודש בלי ליפול.

צריך לתת לזה את הכבוד הראוי כי יש לנו שתי נטיות בעיתיות:

• להתרכז בנפילות שלנו ולהתעלם מההצלחות.
• גם אם אנחנו כן סופרים גם את ההצלחות, הן נראות לנו הרבה פחות חשובות מאשר הנפילות.

חז"ל ראו את הדברים בדיוק ההפך. הם טענו ש"מידה טובה מרובה ממידת פורענות" והמשקל של הטוב גדול הרבה יותר מאשר הרע.
למה זה כך? כי הטוב הוא עצמי ומהותי לנו, והרע הוא תקלה מקרית שסופה לתיקון.

על גבי הבסיס הזה צריך להגיד מילה על ההרגשות.

אתה מספר שציפית שתרגיש רע אחרי הנפילות אבל גילית שאתה די אדיש.

ובכן, כלל ידוע בעבודה הנפש הוא שהרגש אינו יכול להיות המדד הקובע.
אדם יכול לזלול צ'יזבורגר טרף וללקק את השפתיים אחרי כל ביס או לנסוע לים בשבת ולהנות מכל רגע.
מה שכן, הנפש שלו שמחה באותו רגע אבל הנשמה בוכה.

חז"ל הוסיפו שגם מי שכן מרגיש בנפש את הקלקול שיש בחטא, די מהר הוא מתרגל אליו והסלידה נעלמת: "כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה (=חזר עליה) – נעשית לו כהיתר" (קידושין מ,א).

ולכן, מה שאנחנו צריכים לעשות במצבים כאלו הוא להישען על שני העוגנים הבטוחים שהקב"ה נתן לנו:
על השכל שיש לנו בראש ועל התורה וההלכה שמאירות את דרכנו.
באמצעותם אפשר לברר תמיד ולחזק את עצמנו בכל פעם: מה טוב ומה רע, מה מרים אותנו ומה מפיל אותנו.

לצד זה צריך לטכס עצה כיצד להתנהל בחוכמה כך שלא ניפול שוב לתוך הבור ואם כבר נפלנו שנצליח להחלץ ממנו. "בתחבולות תעשה לך מלחמה" (משלי כד,ו).

בהצלחה!

___________________________________________________________

זרע לבטלה – באמת זה כל-כך חמור?

שאלה: אני לא מבין, יש איזשהו ניסיון לעשות את העבירה כ"כ מזעזעת בעיננו, אבל בסופו של דבר, רוב מה שנשפך זה לא תאי זרע, וגם אם כן, כשאנחנו מפרים אישה גם אז הרבה מאוד תאים של זרע נשפכים ורק אחד מתעבר, ובכל מקרה כל תאי הזרע בגוף שלנו מתים אחת לכמה זמן ונוצרים חדשים, אני לא מנסה להגיד שמותר לשפוך זרע לבטלה, פשוט להבין שזה עבירה, זה לא רצח עם של מיליארדים של נשמות, זה פשוט משהו שאסור מהתורה, וצריך לעבוד עליו, פשוט כשמציגים את זה ככה זה גורם לי לרגשות אשמה גדולים מאוד, ואני מרגיש שזה על סתם, אם זה באמת ככה, למה עושים את זה?

תשובה: שלום לך.

אתה צודק. הוצאת זרע לבטלה אינה "רצח עם של מיליארדים של נשמות". מי שמשתמש בהפחדות כאלו גם אם כוונתו חיובית הריהו טועה ומטעה, וגורם חולשה ויאוש למי שנפלו ובגלל דבריו נראה להם שבלתי אפשרי לעשות תשובה. 

יחד עם זאת שמירת הברית היא דבר חשוב מאוד. וגם אם בצד הנגלה איננו מצליחים להבין את העניין עד הסוף וניתן לטעון כפי שאמרת שבלאו הכי מרוב הזרעונים לא נוצר תינוק, אף על פי כן מבחינה רוחנית-פנימית יש הבדל ענק בין מקרה בו הזרע מגיע למקום המיועד לו כחלק מזיווג בין איש לאשתו לבין מקרה בו הוא יורד לטימיון ויוצא לבטלה. על פי המקובלים יש התרחשות רוחנית והפריה נשמתית מאותו כוח חיים שעובר בין האיש והאישה ויש לכך פירות רוחניים בעולמות העליונים. ולעומת זאת יש נזק ופגיעה כאשר הוא יוצא לבטלה.

למושג של "שמירת הברית" יש מובן נוסף מעבר לברית בין האדם לאלוקים: שמירת הברית בין איש לאשתו. נכון, אתה אומנם רק בן 14 או 16 עכשיו וייקח זמן עד שתפגוש אותה, אבל דע לך שהיא נמצאת אי שם ומחכה לך – החצי השני של נשמתך ומי שתהיה יום אחד בע"ה אהובת ליבך והאמא של ילדיך.
ההלכה מכוונת אותנו לנאמנות מוחלטת אל אותו קשר עתידי ולשמירה של כל האנרגיות שלנו אליו בלבד.

מספרים על זוג צעיר שישב בחדר ייחוד ברגעים הקסומים שאחרי החופה והחתן אמר לכלתו כך:

"תמיד מקובל ברגע הזה לתת מתנה יקרה: צמיד, שרשרת, עגילים. אבל לי, יקירתי, לא היה כסף אפילו לזה. ובכל זאת יש מתנה יקרה יותר שאני רוצה לתת לך: את הראשונה והיחידה שאי פעם הייתה לי. אני נותן לך את הידיים שלי שמעולם לא נגעו במישהי אחרת. את העיניים ששמרתי עבורך ומעולם לא לטשו מבט על אף אחת. ואת הלב שלי שמעולם לא אהב אף אישה אחרת לפנייך".

תגיד אתה, האם יש מתנה גדולה מזו?

"שמירת הברית" מכוונת אותנו בדיוק אל המקום הזה.
הוא דורש מאמץ והתגברות נחישות והתמודדות.
ללא ספק עלולים גם להיות קשיים ונפילות בדרך.
מה שחשוב הוא לא לוותר על השאיפה ולא להתייאש מהמכשולים. כך אמר שלמה המלך: "כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד,טז). גם הצדיקים הגדולים ביותר נופלים, אבל הם יודעים לקום ולהמשיך לטפס.

מאחל לך הצלחה בדרך ואהבה גדולה בסוף!

הרב יוני לביא

__________________________________________________________________________________________

לצאת לדייטים כשאני עדיין נופל

שאלה: שלום! רציתי לדעת האם אפשרי ומוסרי להתחיל לצאת לדייטים כשיש נפילות בפגם הברית? או שצריך לעשות קודם תקופה כלשהי של נקיות ורק אז להתחיל? תודה רבה על הכל!!

תשובה: שלום.
יצר העריות שהוא גם יצר החיים הוא היצר החזק ביותר שיש באדם.
מרגע שהוא מתחיל לפעול הוא מלווה את האדם לאורך כל חייו.
בדור שלנו עקב התרבות המתירנית והחשיפה למסכים ההתמודדות קשה במיוחד.
ובכל זאת אנו מאמינים שהיא אפשרית.ואם מנהלים את המאבק בחוכמה ומשתמשים בכל הכלים העומדים לרשותנו אפשר להגיע להישגים מרשימים וכמה שזה קשה "לפום צערא אגרא". 

האם כדי לצאת לדייטים צריך להיות נקי לגמרי מנפילות בפגם הברית?
בגדול התשובה היא: לא.
כמו שאפשר לעסוק במצווה של בניית בית בישראל גם אם לא תמיד אתה מתכוון בתפילה ולפעמים גם נפלט לך איזה לשון הרע – כך גם אפשר לצאת לדייטים גם אם האדם הוא לוחם במאבק הגדול על הטהרה ולא תמיד הוא מנצח בכל קרב.
דווקא קשר זוגי בריא ויפה עשוי לתת כוח להצליח יותר לשמור על נקיות בשמירת הברית, אך יש לדעת שהמאבק עשוי להימשך גם אחרי החתונה. מתברר שיצר הרע לא יוצא לחל"ת וכל הזמן צריך להיות דרוך וחזק כדי להילחם בו.
יחד עם זאת אם אדם מרגיש שהוא שקוע עד הצוואר בתוך ההתמודדות על שמירת הברית ואחוזים גדולים מתשומת הלב הנפשית שלו מוקדשים אליה, יהיה נבון יותר להתמסר לפרק זמן מסוים לשפר את המצב בעניין ורק לאחר מכן לעסוק בחיפוש אחר זוגיות.

בהצלחה רבה ובשורות טובות!

***********************************************************************

כשחבר מספר על נפילות

שאלה: איך מגיבים בצורה הנכונה לחבר שבא ומשתף שהוא נופל בפגם הברית והוז"ל.

תשובה: שלום לך.
ראשית מביעים כלפיו הערכה על הפתיחות והכנות. לא קל לשתף אדם אחר בעניין כה פרטי ואינטימי.
שנית, אומרים לו שהוא לא לבד. כולנו מתמודדים עם ניסיונות בענייני צניעות וזהו אחד האתגרים הגדולים של הדור שלנו.
שלישית, מזכירים לו שה' אוהב אותו ומאמין בו, וגם אם יש לו רגעי חולשה ונפילה הם לא מבטלים או מחלישים את הנשמה הטהורה שאלוקים נתן בו.
רביעית, מחזקים אצלו את האמון בכוחותיו לתקן. אין דבר העומד בפני התשובה ובעזרת התנהלות נכונה אפשר להתקדם ולהקטין את כמות ועוצמת הנפילות.
חמישית, מבחינה מעשית אם אתה יודע מה לומר לו – בבקשה. אם לא, הפנה אותו להיעזר בבעלי ניסיון: מוקד אור, מוקד חברים מקשיבים, קו היעוץ עצת נפש וכדו'. הראשון מתמקד ברמה הטכנית, השניים האחרים ברמה הנפשית.
תמשיך להיות איתו בקשר ועוד זמן מה כדאי להתעניין איך הוא מתקדם בהתמודדות שלו והאם צריך עזרה נוספת.
בהצלחה!