הכנות בערב החג
- עירוב תבשילין. בכל בית יש לעשות עירוב תבשילין, על מנת לאפשר בישול, הדלקת נרות ושאר הכנות בחג (יום שישי) לשבת. את העירוב יש לעשות במהלך יום חמישי.
- בעשיית העירוב מתחילים בעצם בהכנות לשבת כבר בערב החג. באופן זה, כל מה שמכינים מיום טוב לשבת הוא מעין המשך למה שהתחילו בערב חג.
- העירוב מורכב מפת (למשל פרוסת לחם, או חלה) ותבשיל (כגון ביצה מבושלת, נתח בשר או דג).
- מגביהים את הכלי שבתוכו העירוב ומברכים: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב.
לאחר מכן אומרים את הנוסח הבא: על ידי העירוב יהיה מותר לנו – לבני הבית – לבשל, לאפות, לטלטל, להדליק נרות ולערוך את כל ההכנות ביום טוב לשבת. את העירוב עדיף להניח במקרר מכיוון שעליו להישמר עד שבת. בשבת ניתן לאוכלו וטוב לעשות כן.
- 😯 מי ששכח לערב, יכול בדיעבד לסמוך על העירוב של רב העיר, אבל אסור לסמוך על כך לכתחילה, ואם עשה כך – אינו יוצא בו.
- נר נשמה. יש להדליק נר נשמה כדי שיהיה אפשר להעביר ממנו אש להדלקת נרות שבת.
- הכנת הנרות. מומלץ להכין מראש שתי מערכות נרות (נרונים) או פתילות מוכנות לחג ולשבת.
- חגז – יש לחבר לפני כניסת החג.
ליל החג
- הדלקת נרות. מברכים "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו". לפי הרב עובדיה יוסף אין הנשים מברכות "שהחיינו".
- ברכות השחר. יש כמה ספקות ומנהגים איזה ברכות יכול לברך מי שהיה ער כל הלילה. למעשה בברכות הבאות מוטב לשמוע אותן מאדם אחר שישן בלילה ולענות 'אמן': על נטילת ידיים, אשר יצר (אלא אם כן היה בשירותים), אלוקי נשמה, ברכות התורה, ציצית – טלית וברכת המעביר חבלי שינה.
- יזכור לנשמות קרובים שנפטרו נאמר אחרי קריאת התורה.
- מקלחת. בגלל החום הגבוה יש צער אם לא מתקלחים יומיים, לכן אפשר להתקלח בשבת או בחג במים פושרים שאין החום מורגש. יש להשתמש בסבון נוזלי (ולא קשה), ולנגב את השיער במגבת ולא לסוחטו בידיים. אין להשתמש במסרק או מברשת מכיון שהם תולשים מעט שערות (ועי' שש"כ יד, א-ח).
- הכנות לשבת. עירוב תבשילין שעשינו מתיר לבשל ולהכין דברים בחג (יום שישי) לקראת שבת: לבשל, לחמם אוכל על הפלטה, לשטוף כלים, לערוך שולחן וכד'.
- אוכל נפש הותר ביום טוב ולכן אם רוצים לכבוד החג אוכל טרי יותר מותר לבשל בחג, וכן להגביר או להנמיך את הלהבה 🔥 לצורך הבישול.
- בכל מקרה אין לכבות את הלהבה בתום הבישול באופן ישיר אלא רק בדרך של גרמא. למשל: הרתחת מים כך שיגלשו מעצמם ויכבו את האש (ולהשתמש אחר-כך במים שבושלו) או שימוש במכשיר חגז (ומותר לכוונו גם בחג עצמו).
- שינוי שעון-שבת בחג. אם יש צורך, מותר להאריך או לקצר את שעון השבת ביום שישי לצורך השבת (ציץ אליעזר א, כ, ה; פניני הלכה ה, ז). נציין שבשבת הדין שונה, ומותר רק להאריך מצב קיים (להרחבה עי' שש"כ יג, כח-ל).
- הדלקת נרות שבת. ביום שישי בזמן הדלקת נרות 19:18 מעבירים אש מנר הנשמה ומדליקים נרות שבת. יש לשים לב שלא לכבות את הגפרור, מכיון שכיבוי לא הותר ביום טוב. לכן יש להניח את הגפרור באופן שיכבה מאליו, כגון על נייר כסף, באופן שאין סכנת שריפה חלילה (בה"ל תקיא, ד)
- קידוש של שבת כרגיל, אין צורך בהבדלה בין חג לשבת
חג שמח!
שיעורי הכנה לחג:
למבוגרים – האם בני ישראל רצו לקבל את התורה
לנוער: התורה ואני – מה הקשר?
